מראית העין על סנהדרין ק.

לוי בר שמואל ורב הונא בר חייא הוו מתקני מטפחות וכו' הא מגילת אסתר לא בעיא מטפחת א"ל כה"ג נמי מיחזי אפקירותא. פירש"י ז"ל דהול"ל בלשון שאלה צריכה או אינה צריכה וכתב הרב ישרש יעקב איכא למידק אמאי לא פירש דמשום דאמר האי מחזי אפקירותא כמו האי צ"מ וכתב הרב תאוה לעינים דלא שייך בזיון רק גבי ת"ח דאומר הני רבנן משא"כ דאומר האי מגילת אסתר למעוטי מגלות אחרות מש"ה פירש אפקרותא שלא שאל לרבו וליתא דל"ג האי רק הא מגילת אסתר וכדפירש"י הא ודאי אינה צריכה מטפחת כאחרות ותירוצו אינו מובן דא"ה גם הני רבנן אימא למעוטי רבנן אחריני עכ"ל הרב ישרש יעקב ז"ל ואיברא דיש מקום דקדוק לכאורה על רש"י ז"ל דממה שסידר הש"ס האי עובדא דמטפחות סמוך לזה והפסיק בין זה למימרא רב נחמן דאמר זה הקורא לרבו בשמו דקאי לפרש מהו אפיקורוס דרב פפא אמר דאפיקורוס הוי מי שאמר הני רבנן ורב נחמן אמר הקורא לרבו בשמו ובשלמא אם נפרש דמ"ש הא מגילת אסתר הוי כאומר הני רבנן ניחא דקבע האי עובדא הכא סמוך למ"ש רב פפא. אבל אם הוא כפירש"י מאי שיאטיה הכא הו"ל לסדרו לקמן גבי מאן דאמר יישר ובעי אי הא הוי אפקירותא ושם יביא הך עובדא. ומאי דדחי הרב ישרש יעקב דל"ג האי אלא הא. לכי תדוק אז תבין דהא מגילת אסתר והאי מגילת אסתר שקולים הם. ומ"ש דתירוץ הרב תאוה לעינים אינו מובן דגם הני רבנן למעוטי רבנן אחריני. לי"שרי לן מר דהא כתב רש"י ז"ל דהול"ל הנהו רבנן או רבותנו. אך מצד אחר לא נהירא תירוץ ה' ת"ל דמאי קאמר דהאי מגילת אסתר למעוטי מגילות אחרות הרי באות מגלת אסתר לחוד ידענו דעל מגילת אסתר לחוד מיירי. אמנם אפשר דכונת הרב ת"ל היא דבאומרו הני רבנן יש במשמע לשון ביזוי אבל באומרו האי מגילת אסתר לא יש ס"ד דהוי זלזול כי אם לו' מגילת אסתר ולא מגילה אחרת ואה"נ דלא הוה צ"ל האי אמנם גם דאמר האי אין כאן צד ביזוי ומשו"ה בחר רש"י לפרש דלא שאל מרבו ולהיות ענין אפקירותא קבעו כאן הש"ס ודו"ק הטב:

רב נחמן אמר זה הקורא לרבו בשמו. פירש רש"י שאינו אומר מורי ורבי פלוני. הרב שפתי כהן י"ד סימן רמ"ב כתב דאם אומר מורי ורבי פלוני דוקא שלא בפניו שרי. ודברי הרב ז"ל קשים דהא קרא כתיב אדוני משה כלאם ויש מי שרצה לישב דבריו ואני בעניי כתבתי בשיורי ברכה שם דאינו מן הישוב: והיה מקום לומר דאין ללמוד מדכתיב אדוני משה להתיר לומר בפניו מורי ורבי פלוני הגם שהרב ש"ך לא כיוין לזה והוא דכתבו תוספות ישנים סוף יומא גבי מאי דאמר אזיל אבא למקטל גברא דאע"ג דרב שמו אבא כיון דאבא יש במשמעו דרך כבוד שקורין אותו אבי הגם שהוא שם העצם שרי וכפ"ז שם משה דיש בו רזין עילאין שהוא אותיות שם קדוש מע"ב שמות וכן הוא גימטריא אל שדי וכיוצא א"כ שרי ליה לקרותו בפניו משה והוי עדיף מאבא ואין ללמוד משם לעלמא ויתקיים דינו של הרב ש"ך ז"ל הגם שהוא לא כיוין לזה. אמנם נראה דאין להוציא דין על פי גימטריא וסודות. ויש לנו ללמוד מפשט הכתוב דגם בפניו כשאומר מורי פלוני שרי ובודאי דאי לא הוה שרי לא היה כותב הכתוב כך ולא סמך הכתוב שנעשה גימטריא וסודות. ועוד דאי הכי לא לימא אדוני משה אלא משה לחוד דכפי האמור אינו מותר אם יאמר אדוני וההתר הוא דשם משה שאני שהוא קדוש והוא כבוד למשה א"כ לא הול"ל אדוני משה כי אם משה לחוד אלא ודאי מדאמר אדוני משה ודאי מותר אפילו בפניו לומר מורי פלוני וכמו דמוכח ממ"ש מרן בכסף משנה וכמ"ש הרב פרי חדש וכן עיקר. אך מדבר דרך תפלה לפני ה' כתוב בספר חסידים דלא יזכיר תואר דאין גבהות לפני המקום ומיהו נראה שגם שהוא מדבר לפני ה' בתפלה יכול לומר אבי פלוני כמו שהיה אומר שלמה הע"ה לפני ה' ופשוט:

מפני מה נענש גחזי מפני שקרא לרבו בשמו וכו'. פירוש מהכתוב הזה שמעינן דזה היה מנהגו לקרוא לרבו בשמו ועבירה זו הענישתו ליפול ולהלכד במה שנלכד וכן כתבו ז"ל: