מראית העין על משנה אבות ה:יט

עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה. אפשר לרמוז דבהיות לו המדות האלו הולך בתום לקיים מצותיו יתברך. כי עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה. לכשתסתכל שפלה טובה נמוכה ר"ת שטן במדות אלו הוא שולט על שטן. ואין שטן שולט בו ולומד תורה ומקיים מצות ברוח. ולהפך הוא נותן יד לסט"א לשלוט בו. וכן עין רעה רוח גבוה נפש רחבה. רעה רחבה גבוה ר"ת כמספר ת' סט"א רמז ת' דעשו ועוד ב' רמז למקורן לו ולה והכולל יחדיו ידובקו להורידו לבאר שחת משא"כ תלמידיו של אברהם אבינו ע"ה דכתיב בהו להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא:

שנו חכמים בלשון המשנה וכו'. נודע שרבינו הקדוש לא חיבר במסכת אבות כי אם חמשה פרקים כנגד ה' שרומז לשכינה שבה תורה שבע"פ ומי שמקיים מילי דאבות יכול לקיים התורה ולידבק בשכינה. גם רמז דאבות הם חג"ת להמשיך ה' חסדים לשכינה ביו"ם שידוב"ר בה. וכן רבינו הרמב"ם ורבינו עובדיה ז"ל בפירוש המשנה לא פירשו כי אם ה' פרקים. והפירוש שיש בפירוש הרמב"ם ז"ל על פרק הזה הששי אינו מהרמב"ם ז"ל כאשר יראה הרואה ממטבע הלשון. והוא מועתק מפירוש רש"י ז"ל לפרק זה הגם שיש קצת שינוי. אבל הרמב"ם לא פירש אלא ה' פרקים והמעתיקים אחרונים לקחו פירוש רש"י לפרק זה ונתנוהו בפירוש הרמב"ם ז"ל וזה פשוט ופוק חזי להגאון החסיד כמה רמזים בה' פרקים אלו ע"ש בספר מעשה רקח: והרב מהר"ר יוסף חייון ז"ל בספר מילי דאבות פירוש מסכתא זו שחיברו בעיר לישבונה שנת הר"ל כתב דלפי שנתפשט המנהג מלפנים לקרוא המסכתא הזו בשבתות שבין פסח לחג השבועות פרק אחד בכל שבת ונשאר השבת הששי בלא פרק. חיברו הקדמונים מאמרים מרז"ל נלקטים מהגמרא והמדרשות ידברו במעלת התורה ועשו מהם פרק אחד ויקראו שמו פרק קנין תורה וייחדוהו לקרותו בשבת הסמוך לחג השבועות שבו נתנה תורה ומסדרי הפרק הזה הקדימו לשון זה שנו חכמים בלשון המשנה להודיע שאין זה הפרק מעצם המסכתא שחיברו רבינו הקדוש אבל הוא חבור מלוקט מרז"ל בלשון המשנה עכ"ד: