מראית העין על גיטין מה.

וקשיא ליה לרבי יאשיה האי מעם אדוניו וכו'. אמרו בספרי פרשת תצא לא תסגיר עבד אל אדוניו מכאן אמרו המוכר עבד לגוים או לח"ל יצא בן חורין אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות גר תושב עכ"ל: וחזה הוית בפירוש ספרי הנדפס מחדש למר מחותנינו הרב המופלא כמהר"ר דוד פארדו זלה"ה שכתב וז"ל הך מתניתין אתיא כרבי יאשיה פרק השולח דף מ"ה ואע"ג דהתם בריה קשיא ליה לא שייכא קושיתו אלא לסברת אביו דכוליה קרא מוקי ליה בהכי במוכר עבדו לגוי או לח"ל אך לספרי לק"מ דינצל מפרש לה במילתא באנפי נפשה לרבות גר תושב פירוש עבד שברח מגוי מח"ל לארץ ואע"ג דמעין הך פירושא אמר ת"ק התם ורבי יאשיה מקשה ליה דלא שייך לומר אל אדוניו אל אלהיו הך תנא לא חשיב ליה פרכא דאדוניו הוא הגוי וכו' דדוקא לההוא תנא דלא מפרש קרא בעבד אלא בגוי דעלמא שבא לקבל להיות גר תושב הוא דקשיא וכו' ומיהו כי דייקינן בלישנא דספרי לרבות גר תושב נראה דאיהו נמי מפרש אשר ינצל אליך בעבד שברח מח"ל אפילו של ישראל אלא דמיתורא מעם אדוניו מרבינן גר תושב כלומר שברח מאדוניו הגוי ובא להיות גר תושב וכו' עכ"ל: ומ"ש הרב ז"ל דתנא קמא דסוגיין לא מפרש קרא בעבד אלא בגוי דעלמא קשה דקרא כתיב לא תסגיר עבד ובודאי מפרש ליה בעבד גוי ועם כל זה פריך ר' יאשיה אל אלהיו מיבעי ליה דזה עיקר טעם לא תסגיר. ומ"ש הרב ז"ל דלרבות גר תושב היינו עבד שברח מגוי מח"ל לארץ ואח"כ כתב דמפרש נמי אשר ינצל אליך בעבד שברח מח"ל אפילו של ישראל וכו' לקוצר דעתי יש להשיב על דברי הרב ז"ל כאשר יראה המעיין: ולי הדל נראה בשום לב דהספרי לא פירש במאי מיירי קרא לא תסגיר אלא קאמר מכאן אמרו המוכר עבד לגוים וכו' וזהו משנתנו ואפשר דפשיטא ליה דפירושא דקרא כרב אחאי בעבד שברח מח"ל לארץ ועל זה קאמר מכאן אמרו וגם תנא דמתניתין מצינן למימר דמפרש קרא כרב אחאי והספרי קאמר אשר ינצל לרבות גר תושב עבד מגוי. והרב נחלת יעקב ז"ל כתב דהספרי כרבי יאשיה. ואני בעניי נראה לפי קוצר דעתי דאפשר לומר כדכתיבנא. וא"ש הריבוי מעין עיקר הכתוב. ומ"ש הרב נחלת יעקב ז"ל דהרא"ם ז"ל פירש התרגום במוכר עבדו כנעני לגוי. מדברי הרא"ם ז"ל שכתב כתרגומו עבד עממין שהוא ישראל הנמכר לגוים לא מוכח כן. והרב הגדול במשנה למלך ז"ל הקשה על הרא"ם ז"ל ויש להרגיש על הרב מהר"ד פארדו ז"ל שלא הזכיר מדברי הרא"ם ז"ל ומדברי הרב מש"ל ז"ל כלום: