מראית העין על חגיגה ד:

מה תוכחה של ב"ו כך. כתב הרב עיון יעקב ז"ל וז"ל עיין במהרש"א ז"ל ונתעלם ממנו לשון המדרש וכו' ותו קשה בגמרא מה ק"ו הוא זה הא כתיב בשמואל נפלה ביד ה' כי רבים רחמיו וביד אדם אל אפולה וצ"ע עכ"ל. ומ"ש הרב על מהרש"א ז"ל נראה דכונתו על הרי"ף ז"ל כמו שיראה הרואה. ומה שהקשה בגמרא לק"מ דהק"ו הוא כי האדם מצטער ונבהל מרוב הבושה כשחטא לאדם וק"ו על אשר חטא לה' דבעומדו לדין יבוש ויכלם ויתבהל מאד ואה"נ דרבו רחמיו מאד ולא איירי הכא ברחמים רק על מה שיצטער ויתבהל מאד על חטאו בבושה גדולה והוא ק"ו מרובה עאכ"ו ופשוט ואין להאריך. ועוד יש לדחות דקרא דמייתי הוא על כללות ישראל ובודאי כי לכוללות ישראל לא יכלא רחמיו אבל הכא מיירי ביחיד או יחידים וזה אני אומר מפני שהרב סמך על האי קרא אמנם האמת כמ"ש דלא איירי בסוגיא אלא בערך הבושה שיתבהל ויבוש האדם בתוכחות על עון וכמ"ש:

דליכא מילתא דכתיבא באורייתא ולא קיימתיה. עמ"ש התוספות ומ"ש הרב עיון יעקב ז"ל וכפי דרכו אנכי עשיתי אר"ש בקונטרס ראש דוד פרשת תרומה ע"ש ואפשר דחש שמואל הנביא ע"ה דילמא הקב"ה מדקדק כחוט השערה על דבר מ"ש הרמב"ם ז"ל דלפי מה שהוא גדול מדקדקין ביותר עליו ודוד לקח ב"ש והיתה מגורשת ונכתב עליו עון א"א וכו' וע"ז היה מתירא שמואל לפום שער"א כחוט השערה להכי אייתי למשה וא"ל דליכא מילתא דכתיבא באורייתא ולא קיימתיה. ואם הא דמתבעי הוא על חוט השערה להכי אייתי למשה רבינו ע"ה להליץ בעדו ולהצילו:

אי איכא צורבא מרבנן דמעביר אמיליה מוסיפנא להו ליה וכו'. בזה פירש רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים פסוק מזמור מ"ט כצאן לשאול שתו וכו' הכונה כי אותם שהולכים כצאן בלי רועה לשאול שתו נלקחים קודם זמנם ויורדים לשאול ודומים אל הצאן שאין להם חיים קצובים ואעפ"י שלא הגיע זמנם למות נמסרים ביד דומה הנקרא מות והוא ירעם עד דמטא זמניהו כמ"ש דרעינא להו וז"ש מות ירעם ואמר וירדו בם ישרים לבקר כי אותם השנים שנתקצרו מהם משלים אותם לאיזה צדיק וז"ש וירדו בם ישרים כי הצדיקים הישרים שולטים באותם שנים המתקצרים מאותם הרשעים אשר מות ירעם עכ"ל שער הפסוקים מרבינו האר"י ז"ל בקצור. ויש למתק מ"ש וירדו בם ישרים שהוא כינוי לענוים כמ"ש סוף פרק כיסוי הדם יכול יגיס דעתו ת"ל משרים ע"ש ובפירוש רש"י ז"ל ויש טעם לזה דכיון שהעניו מרכבה לשכינה נקרא ישר שכן נקראת השכינה כמ"ש בזהר הקדוש ח"ג דף רצ"ז וישר דא צדק ע"ש והרמ"פ ז"ל הובא ביאיר נתיב מערכת יוד אות י"ג אלהים דיודין גימטריא ש' דההין גימטריא ר' וי' אותיות ב' אלהים הוא ישר ע"ש ולפי זה א"ש דהענוים נקראים ישרים כי הם מרכבה לשכינה. ולפי הפשט הת"ח נקראים ישרים דעוסקים בתורה דכתיב פקודי ה' ישרים. וא"ש דרך הרב ז"ל וירדו בם ישרים דהם ת"ח וענוים וכמ"ש יהיבנא להו לצורבא מרבנן דמעביר אמיליה וכתבו המפרשים דהא דאמר דרעינא בהו וכו' אם מת בנשיקה תכף הולך לג"ע וזה רמז אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול ולא אצטרך לסוג מות ירעם כי יקחני סלה בנשיקה ובזה אין צורך ותכף ינוח בג"ע ודוק: