מראית העין על חגיגה טז

ודילמא פיוסי פייסיה או בדינא תבעיה. והא דפריך ודילמא לא שיש ספק כמ"ש יהודה בן טבאי דודאי כיון שהוא אמר כי אינו קול המת רק קול יהודה קושטא קאמר אמנם על מה שאמר תדעו שלמחר הוא מת ואין קולו נשמע על זה דקדק דאין מופת חותך ודילמא פיוסי פייסיה וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושיו למכות על דף ה' ושם כתב דאגב ארחיה בא להשמיענו דיש פיוס גם לאחר מיתה להפטר מעונש הנפש עכ"ד. ואפשר דיש פיוס לאחר מיתה דאיזה עונש ויסורין שהי"ל לסבול לאותו המת הוא סובל אותם בעה"ב ובעדו ובזה מתפייס המת ההוא ומעין דוגמא מצאתי בקונטריס ישן מכ"י משם רבינו יהודה החסיד ז"ל דאליהו הנביא זכור לטוב מושיב לכל צדיק וצדיק בגן עדן ואותו שבא זמנו לצאת מגהנם יום ג' או ב' בשבת אליהו הנביא זכור לטוב מוציאו מגהנם וסובל דינו עד יום שהיה לאותו צדיק לסבול וכו' ע"ש כמ"ש במדבר קדמות מערכת האלף אות כ"ח ע"ש: