שמטיה לקועיה. דמוסר מותר דמו וביותר חרה לו לרב כהנא שהתריס וזלזל בכבוד רב דא"ל לא תחוי לא תחוי והוא אמר מחוינא ומחוינא ולזה תכף רב כהנא שמטיה לקועיה על זלזול רב. וא"ל רב מקרא דכתוא מכמר לומר דמשו"ה שפיר עבדת דקטלתיה כלומר דעל שזלזל בכבודו לא אכפת ליה: