עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא ה:א:ב

Mareh HaPanim on Yerushalmi Yoma 5:1:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 5:1:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא · free full Hebrew text

Open in the reader →

הדא אמרה כלי חול הוא וכו'. כה"ג שקיל וטרי בבבלי פ"ק דשבועות דף י' וי"א אם מכתשת שמפטמין בה הקטורת כלי שרת הוא וא"כ הקטרת קדשה קדושת הגוף או לאו כלי שרת נקראת והקטרת קדושת דמים ופריך מההיא דמותר הקטרת וכו' ומסיק דלעולם קדושת הגוף הוא והא דמהני פדיון משום דלב ב"ד מתנה וכו' וכהאי דשמואל דהכא לקמן דס"ל דהותירו תמידין נפדין תמימין אלא דבזה מוחלפת השיטה דהכא מדהתם דהתם קאמר ר' יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור נפדין תמימין והכא קאמר אליבא דר' יוחנן נפדין כפסולי המוקדשין. וכן בהא דמדמי הכא הותירו שעירים דתליא בהך פלוגתא דהותירו תמידין מדחי לה התם דאביי בעי לאותבי לרבה אליבא דרבי יוחנן דס"ל בתמידין נפדין תמימין מהאי ברייתא פר ושעיר של יה"כ שאבדו וכו' ולימא לב ב"ד מתנה עליהן ויפדו תמימין וא"ל אבודים קאמרת שאני אבודין דלא שכיחי וא"כ לא מדמינן הותירו שעירים להותירו תמידים ולכ"ע אין נפדין תמימים אלא ירעו כפסולי המוקדשין ואף למאי דשקיל וטרי התם על שנוייא דאבודין לא שכיחי וקאמר והרי פרה דלא שכיחא ונפדית וכו' מ"מ מסיק שם לקמן דאפ"ה לא דמי שעירי חטאת להותירו תמידין דהתם מעיקרא עולה והשתא עולה שמקיצין בהן המזבח אבל שעירים מעיקרא חטאת והשתא עולה גזרה לאחר כפרה אטו לפני כפרה ולפני כפרה סתמו לחטאת עומד וכ"כ הרמב"ם לטעם הוה בפ"ד מהל' פסולי המוקדשין בהלכה ב' ופ"ה מהל' עבודת יוה"כ בהל' טז שלא כתב שם אלא הטעם דירעו לפי שאין חטאת צבור מתה ולא ביאר מפני מה אין קריבין עצמן נדבה לאחר שנתכפרו באחרים משום דסמיך על הא דביאר בהל' פסולי המוקדשים ובהא דקאמר הכא שאין קרבנות צבור נקבעין אלא בשחיטה משמע כפי' הערוך שמביאין התוס' שם בדף יב ע"ב דקאמר שמואל קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן אם תמידין אם מוספין סכין מושכתן להיות כן דטרם משכן לסכין תלויין ועומדין בתנאי לב ב"ד הן שאע"פ שאמרו שהן תמידין אם ירצו להקריבן לשם זבח אחר רשאין. והיינו דקאמר הכא אין נקבעין אלא בשחיטה. ודע דלמאי שנתבאר מסוגיא דהכא ודהתם תראה דנכונים הם דברי הרמב"ם במ"ש במעשה הקטורת בפ"כ מהל' כלי המקדש שפסק שם בהל' ו כר' יוסי בן חנינה דהכא המפטם את הקטורת מן החולין או בכלי של חולין פסולה וכתב הכ"מ על זה ובירושלמי פ"ד דשקלים פיטמה בחולין ר' יוסי בר' חנינא אמר פסולה וכו' אתיא דר' יוסי בר חנינא כשמואל ודריב"ל כר' יוחנן ולפ"ז היה ראוי להכשיר כריב"ל וכר' יוחנן מ"מ מאחר דגמרא דידן סתם כתב וכל מעשיה לא יהיו אלא בקודש דמשמע דעיכובא הוא פסק כן עכ"ל. ואם היה משגיח בסוגיא דשבועות לא היה צריך לכל זה ועוד דמהאי גמרא דכריתות וכל מעשיה וכו' לא שמעינן אלא לכתחלה אלא דעיקר טעמיה דהרמב"ם דפסק כר' יוסי ב"ח משום דלפי השיטה מוחלפת בגמרא דידן דר' יוחנן ס"ל כשמואל דהכא דנפדין תמימין משום דלב ב"ד מתנה א"כ קטורת ג"כ צריך בדוקא שתיעשה בכלי שרת והא דאשכחן דנפדה אעפ"י שקדושת הגוף היא טעמא נמי משום דלב ב"ד מתנה והשתא ר' יוסי בר חנינא דהכא כר' יוחנן דהתם דהן דברי שמואל דהכא וכ"פ הוא ז"ל בהדיא בסוף הל' שקלים כר' יוחנן בתרווייהו בתמידין שלא הוצרכו ובמותר הקטורת ומטעמא דלב ב"ד מתנה עליהן וע"ש: