מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא ד:א:ט
Mareh HaPanim on Yerushalmi Yoma 4:1:9 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 4:1:9) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא · free full Hebrew text
Open in the reader →שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ וכו'. הכא מיפרכא מילתיה דרב חסדא כדקאמר. ולא דמיא לפסח ומטעמא דמסיק ר' מנא דפסח שעבר זמנו מאליו הוא משתנה אבל הכא בשחיטה הוא דמשתנה וכלומר דבעי עקירה אם בא לשחטו בשביל שעיר הנעשה בחוץ וא"כ למאי דקיי"ל דפסח לא בעי עקירה וכדרבין אמר ר' יוחנן בבבלי דף סג פסח ששחטו בשאר ימות השנה בין לשמו ובין שלא לשמו חייב ומטעמא דפסח בשארי ימות השנה שלמים הוא ולא בעי עקירה וכ"פ הרמב"ם בהדיא בפי"ח מהל' מעשה הקרבנות בהלכה יב לא קאי מלתיה וטעמיה דרב חסדא דלאו דהלכתא היא ובבבלי דף סב ע"ב גרסינן להברייתא שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם משהגריל עליהם חייב על של שם ופטור על עזאזל עד שלא הגריל למאי חזו אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומאי שנא לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזו דמחסרי עבודת היום קסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום וכו' שמעינן דקסבר רב חסדא הגרלה מעכבת וכן ס"ל דהכא לא בעי עקירה כדקאמר לקמן א"כ לדידן דקי"ל דבכל קרבנות בעי עקירה מלבד בפסח בשאר ימות השנה נולד לנו דאין כאן טעם אחר להברייתא אלא דנאמר דהאי תנא ס"ל כמ"ד הגרלה לא מעכבא וכדקאמר בהדיא הכא וכמבואר בפנים דע"כ הגי' מסורסת היא וטעות דמוכח הוא וצ"ל ומ"ד חייב סבר מימר אין הגרלה מעכבת וראוי הוא לשעיר הנעשה בפנים והשתא נבין דממ"נ האי ברייתא דלאו כהלכתא היא אי דנאמר כטעמא דרב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ וס"ל להאי תנא דהכא לא בעי עקירה או דס"ל דטעמא משום דחזי לשעיר הנעשה בפנים והגרלה לא מעכבא ואנן קי"ל כמ"ד הגרלה מעכבא וכדמסיק בבבלי פרקין דף מ. ובהיות כן נבין דעת הרמב"ם ז"ל במ"ש בדין זה לפי גרסתי בזבחים פ' בתרא דף קיג שכתב בפי"ח מהלכות מעשה הקרבנות בהל' יא שני שעירי יה"כ ששחטן בחוץ אם עד שלא התודה עליהם חייב כרת על שניהם הואיל וראוין לבא לפני השם לוידוי ואם אחר שהתודה פטור על המשתלח שהרי אינו ראוי לבא לפני השם וכתב הראב"ד על זה אני שונה בברייתא עד שלא הגריל וכו' ופירש רב חסדא וכו'. והשתא למאי שנתבאר לנו לפי השקלא והטריא דהכא אידחיה לה מילתיה דרב חסדא דלאו כהלכתא היא וכן לא מצינו לאוקמי האי ברייתא אלא כמ"ד הגרלה לא מעכבא וממילא למאי דקי"ל לא סמיך הרמב"ם כלל אהאי ברייתא דיומא כ"א עיקר דעתו נלמד מההיא דזבחים וזה דהתם הגי' לפנינו דפריך על הא דקתני במתני' שעיר המשתלח שהקריבו בחוץ פטור שנאמר ואל פתח אוהל מועד לא הביאו כל שאינו ראוי לבא אל פתח אוהל מועד אין חייבין עליו ורמינהי אי קרבן שומע אני אפילו קרבן בדק הבית שנקרא קרבן שנאמר ונקרב את קרבן ה' ת"ל ואל פתח אוהל מועד לא הביאו יצאו קרבנות בדק הבית שאינן ראוין לבא באוהל מועד אוציא את אלו שאינן ראוין ולא אוציא את שעיר המשתלח שהוא ראוי לבא אל פתח אוהל מועד ת"ל לה' להוציא שעיר המשתלח שאינו מיוחד להשם ל"ק כאן קודם הגרלה כאן לאחר הגרלה אחר הגרלה נמי האיכא וידוי אלא אמר ר' מני ל"ק כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי זו היא גירסת רש"י והתוס' וכך היא גירסת הראב"ד ומסייע ליה הברייתא דיומא וכפירושא דרב חסדא וכמ"ש התוס' שם דהברייתא דיומא לפי המסקנא דשמעתין וכו'. אלא דלפי גירסתם קשה כאן דאי הכי לא פריך הש"ס אמתני' אגופה דדינא בשעיר המשתלח אלא דפריך על ילפותא דקראי דבמתני' יליף מאל פתח ובברייתא יליף מלה' ואין זה דרך הש"ס בכל מקום לומר ורמינהי בכה"ג אלא הכי מיבעיא לוה למימר והא מהכא נפקא מהתם נפקא כדאמרינן בכל מקום. ועוד דהאי דסמכי על הברייתא דיומא וכפירושא דרב חסדא קשיא טפי דהא לא קי"ל כרב חסדא בהא דקאמר הכא לא בעי עקירה וכדמיפרך מילתיה מהש"ס דהכא וע"כ דאתית לטעמא דהברייתא דיומא דאתיא כמ"ד הגרלה לא מעכבא ודלא כפירושא דרב חסדא והאי נמי דלא כהלכתא כדלעיל והדרינן להסוגיא דזבחים דגי' הרמב"ם כך היא לא כדהביא הכ"מ וכפירושו בההיא דיומא ולזה א"צ אריכות דברים. ולא כגירסת הלח"מ כפי שהביא בשם קרית הספר וכבר כתב על זה דאין מקום לגי' זו כלל וע"ש. אלא דגירס' הרמב"ם היה כעין גי' הת"כ פ' אחרי מות במקצת אלא דשם ג"כ נשתבשה הגי' בהסיפא. והכי גריס בברייתא להקריב אשה לה' להוציא הרובע והנרבע וכו' או יכול שאוציא את שעיר המשתלח שאין בו לה' ת"ל ואל פתח אהל מועד לא הביאו והרי שעיר המשתלח ראוי לבא אל פתח אהל מועד. והשתא פריך שפיר ורמינהי דאגופה דדינא דמתני' דפוטר בשעיר המשתלח קאי ומהאי קרא גופיה יליף בברייתא לחיוב ל"ק כאן וכו' אלא כאן קודם וידוי כאן לאחר וידוי זהו גי' הרמב"ם על נכון וממנה למד לומר כן. ומהאי ברייתא דיומא לא ילפינן מידי לדינא כמבואר הכל בדברינו: