מראה הפנים על תלמוד ירושלמי יומא א:א:כז

מקדשין לו אשה על תנאי וכו' והא דפריך לקמן ויקדש מאתמול היינו שיקדש קדושין גמורין ומשני שא"א דא"כ הוו שני בתים. אבל בבבלי דף יג דפריך מעיקרא ומי סגי לה בתקנתא ביתו אמר רחמנא והך לאו ביתו דמקדש לה והא כמה דלא כניס לאו ביתו דכניס לה א"כ היו ליה שני בתים דמגרש לה אי דמגרש לה הדרא קושיא לדוכתא וכו' ושקיל וטרי עד דמסיק לחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שלא תמות חברתך. ולחדא אמר ה"ז גיטך ע"מ שאכנס אני לבית הכנסת וכו'. והתוספות כתבו שם בירושלמי משמע אשה אחרת מתקינין לו מזמנין אותה שאם תמות אשתו ביה"כ שיקדש זאת ביה"כ ופליג אגמרא דידן דפריך התם ויקדש מאתמול דמשמע ליה מתקינין בהזמנה בעלמא ומשני וכפר בעדו וכו'. ולפי הגי' שלפנינו אינו כן אלא מתקינין שמקדשין לו מאתמול על תנאי וכו' ופריך ויקדש מאתמול קדושין גמורין. ומיהו בהא פליג אגמרא דידן דהתם קאמר כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא והאי תלמודא ס"ל דבקדושין סגי ועל תנאי ושיחולו ביה"כ אם תמות אשתו וזהו ודאי ל"ק דאם שבות כוה התירו במקדש אמאי לא יכנס עם האחרת לחופה דנמי אינה אלא משום שבות דזה אי אפשר כלל דהיאך יעשה אם תמות אשתו בפלגא דעבודה וכו' וכדמדייק התם דלחופה א"א לאוקמי כדקאמר אי חזי לה דקא בעי למימת קדים איהו וכו' ווה אין צריך לפנים דכל כך שהות שיכנוס עמה לחופה ודאי לא שייך כלל לא לפי סוגי' דהכא ולא לפי סוגיא דהתם וכתבתי לוה מפני שיש שמדקדקים כך ושיבוש הוא. ושמעתי לאחד שתירץ וה משום דחופה זו אינה ראויה לביאה היום וזה שיבוש על שיבוש וכי תשמיש המטה ביה"כ אסור הוא מן התורה הלא מסקינן דקראי אסמכתא בעלמא נינהו לענין שארי ענויין כמבואר לקמן ריש פ ח וע"ש במה שביארתי בס"ד. ובהא דמתרץ הכא קושיא עד דאת מקשי לר' יהודא וכו' קרי מצוי וכו' משני התם נמי בשינויא אחרינא אמרי לך רבנן כה"ג זריז הוא כו' וזה אפילו אמרת מיתה מצויה וכדר"י מ"מ איכא למיפלג ולומר טעמא דקרי מצוי יותר הוא ולא נאריך בזה: