מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ט:א:יג

אית תניי תני בדיש שהוא מותר לך וכו'. בבבלי פ' השוכר את הפועלים (דף צ) רמי הני ברייתות אהדדי דתני חדא פרות הדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקל שבפיה ותני חדא פרות הדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום ומשני תרומה אתרומה כאן בתרומה וכאן בגידולי תרומה דכחולין הן ולפיכך עובר משום בל תחסום ומסוגיא דהכא משמע דגידולי תרומה נמי דיש אסור מיקניא דהא האי מ"ד דאף בדיש שהוא אסור לך יליף ממתני' דקתני ותולה וכו' כדקאמר לקמן וכמו שבארתי בפנים מטעמא השתא שגזרו חכמים בגידולי תרומה ואסרום דיש אסור מיקריא וכדמוכח מהשקלא וטריא ומפשיטות הבעיא דבצל כמבואר בפנים והיה נראה לכאורה להשוות הסוגיות דהאי ש"ס ס"ל כשינוייא בתרא דמשני התם להברייתות דקאמר השתא דאתית להכי תרומה אתרומה נמי ל"ק כאן בתרומת מעשר ודאי כאן בתרומת מעשר דמאי ולפ"ז מצינן למימר דהדר ביה משנויא קמא וגדולי תרומה נמי דיש אסור הויא כדלעיל אלא דמדעת הרמב"ם ז"ל אינו נראה כן דפסק בפ' י"ג מהלכות שכירות בהלכה ד' וה' כהני תרתי שינויי דהתם וא"כ משמע ליה דלא הדר משינוייא קמא ותרוייהו קושטא לדינא הוו אלא משום דבשינוייא בתרא מיתוקמא תרומה ומעשר בחדא מחתא כאן בודאי כאן בדמאי לפיכך הוא דהדר ביה משנוייא קמא ולהאי סוגיא דהכא צ"ל דבהא פליגי הני ברייתות דמר ס"ל דכיון דאסרו חכמים לגדולי תרומה דיש אסור מיקריא ומר ס"ל דכיון דמן התורה מותרין לפיכך עובר משום בל תחסום וצריך תקנה ותולה וכו' אבל בעלמא לא ילפינן מהמתני' עדשים צופרות וכו'. כדפרישית מל' ישוב ויצפור הוא ובר"פ דלקמן כתוב צופדות והביא הכ"מ לזה בפט"ו בהלכה ח' ופי' מל' צפד עורם שהן כובשות ואינן פולטות ואין נ"מ בזה. ובעיקר הדין דהאי מתני' דלקמן משמע מסוגיא דהכא דבין בצל של תרומה שנתנו לתוך עדשים חולין ובין של חולין שנתנו לתוך של תרומה דקאמר וכמה דאת אמר וכו' ודכוותה וכו' כדפרישית בפנים אבל מהסוגיא דר"פ דלקמן לא משמע הכי אלא דהאי וכמה דאמר וכו' לשון בעיא היא אם ודכוותה וכו' ופשיט ליה שם מתני' בבצל של חולין וכו' והכא לא מייתי כ"א בקצרה כדרך הש"ס הזה ויתבאר מזה לקמן בריש הפרק בס"ד: