מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ו:א:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 6:1:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 6:1:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →תני הכוסס את החטה של תרומה וכו'. והרמב"ם ז"ל פסק בפ"י בהלכה ז' דמשלם קרן וחומש והשיג הראב"ד ז"ל דהא רבי הוא דס"ל הכי וקיי"ל כרבנן ואע"ג דמברכין עליה ב"פ האדמה אפשר דלגבי תרומה מזיק הוא. ונראה דטעמיה דהרמב"ם דכיון דתנינן בהדיא בפ' כיצד מברכין (דף לז)הכוסס את החטה מברך עליה בפה"א ש"מ דלאו אזוקי מזיק ודרך אכילה מקריא דאלת"ה היכי מברכינן עליה הא בפשיטות קאמר התם לעיל (דף לה) גבי שמן זית מברכין עליו וכו' ה"ד אי דקשתי ליה מישתי אזוקי מזיק ליה וכו' אלמא דלא מברכינן על דבר המזיק וא"כ הך סתמא דברייתא כרבי היא דאתיא ולפיכך פסק כותיה והכ"מ כתב ואפשר לומר וכו' ע"ש במ"ש ועוד דאמרי' בירושלמי ר' אבהו בשם ר"י הכוסס את החטה לוקה ואלו לא היתה אכילה לא היה לוקה והיינו כרבי. וזה תמוה דמייתי ראיה ממזיד אשוגג ולא ממעטיני מזיק אלא באוכל בשוגג דפטור מהחומש ולא שכחן מיעוט לאוכל במזיד ומזיק דאינו לוקה:
מודין חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבולו וכו'. למאי דגריס לקמן בפ' שמנה שרצים וכן בפ' בתרא דיומא אתי שפיר טפי דקתני התם המגמע חומץ של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש הכוס את החטה וכו' מודין חכמים לרבי במגמע את החומץ של תרומה אחר טיבולו וכו' דרישא דקתני המגמע את החומץ אינו משלם את החומש כחכמים היא ועלה קאמר ר' ירמיה מודין חכמים לרבי וכו'. שמעינן מיהת דלחכמים אינו משלם את החומש אלא דוקא במגמע אחר טיבולו והיה לו להראב"ד להשיג גם בחומץ דהרמב"ם פסק שם סתם במגמע חומץ דמשלם קרן וחומש וזהו כרבי ואפשר דכוונת השגתו גם על זה ולפיכך ציין ברוש הלכה אכל השוגג שאכל וכו' ולדעת הרמב"ם נראה לומר דגם בחומץ טעמיה הוא כדאמרן גבי חטה דמכיון דתנן בפ' כ"מ על החומץ הוא אומר שהכל ומדמברכין עליו דרך שתיה הוא ועוד דסתם מגמע שותה הרבה הוא ושותה הרבה כתב בהלכ' יוה"כ דאע"ג דפטור מכרת מכין אותו מכת מרדות אלמא דמיהת שתיה מיקרי ועיין לעיל בפ' כ"מ בהלכה א' ד"ה שמן זית במה שנתבאר מענין ברכת החומץ לדעת הרמב"ם ז"ל. תני אכל תרומה טמאה וכו'. כגי' התוספתא שהבאתי בפנים דבאכל תרומה טהורה ושילם חולין טמאין הוא דפליגי כך מוקי לה בבבלי פ"י דיבמות (דף צ) לפי המסקנא דמעיקרא גריס התם כגי' דהכא ופריך עלה ומשני חסורי מחסרא וה"ק אכל תרומה טמאה משלם כל דהו אכל תרומה טהורה וכו' והאי שוגג ומזיד אתשלומין קאי כדפירש"י והתוס' שם וזה פשוט והרמב"ם פסק כחכמים כדכתב שם בהלכה כ' ואע"ג דקאמר הכא עלה אתיא דיחידאה דהכא כסתמא דתמן וכו' ומכיון דקיי"ל כסתמא דתמן גבי אין תורמין מן הטמא על הטהור א"כ היינו כסומכוס דהכא מ"מ לאו מילתא היא דלא קאמר לה אלא לפי גי' הברייתא בענין דקאמר לסומכוס מזיד לא עשה כלום א"כ היינו כסתמא דהתם אבל למאי דמסיק בבבלי שם דמאי אין תשלומיו תשלומין דקא בעי למיהדר שלומי חולין טהורין וכו' ובמזיד לכ"ע בעי למיהדר שלומי חולין טהורין ומיהת תשלומין הראשונים דין תשלומי תרומה להן לעולם לפ"ז לא דמיא לסתמא דאין תורמין דהתם במזיד לא עשה כלום להחכמים. ובענין דין דתשלומי תרומה דקאמר הכא פשוט הוא דהך ברייתא דלקמן תני תשלומי תרומה וכו' פליגא אדר"ז ולא סמיך הרמב"ם אהאי ברייתא אלא כדר"ז וכדדייק ר' יוסי דמסתמי דמתני' שמעינן הכי כדפסק הוא ז"ל שם בהלכה ט"ו דהתשלומין כתרומה לכל דבר אלא שאם נזרעו גידוליהן חולין: