מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ד:ח:ד

היו לפניו שתי קופות וכו' רצה להעלות מזו מעלה וכו'. כ"כ הרמב"ם ז"ל בפרק י"ד בהלכה ו' ומיהו מה דמדמה הכא דכן הדין בשני מקואות ומשמע דמדמי להו לגמרי דכמו בשתי קופות אם מעלה התרומה מאחת מהן נתקנה גם השניה ואין בה ספק דימוע כן נמי במקואות דאם מוציא הקיווי פסול וכמבואר בפנים מאחת מהן השניה ג"כ טהורה זה לא הביא הרמב"ם בהלכ' מקואות ולכאורה היה נראה דהא דהכא אתיא כר' יוסי דהתוספתא בפ"ב דמקואות דגריס התם שני מקואות שאין בהם ארבעים סאה ונפלו ג' לוגין לתוך אחד מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלו ואח"כ ירדו גשמים ונתמלאו ר' יוסי אומר אומרין לו שלא יטבול באחד מהן ואם טבל בא' מהן ועשה טהרות טהורות מפני שזה ספק מים שאובין למקוה. וא"כ לר' יוסי דמיקל בדיעבד אפשר דלדידיה קאמר הכא אבל הא ליתא דהא מיהת לכתחילה לא פליג ר' יוסי אסתם מתני' דפ"ב דמקואות גבי ספק מים שאובין שטהרו חכמים וכו' היו שניהם פחותים מארבעים סאה ונפל לאחד מהן וא"ו לאיזה מהן נפל ספיקו טמא שאין לו במה יתלה והביא לזה הרמב"ם בפ' עשירי ממקואות וא"כ לענין הדין אם ריבה עליהן המבואר בפ"ג במתני' כמו שהבאתי בפנים היה צריך לרבות לכאו"א עד שיטהרו ולא דמיא לדין דשתי קופות בזה לכך נראה דהא דקאמר וכן שני מקוואות לאו דמדמי להו לגמרי לקופות שאם העלה מאחת מהן חבירתה מתוקנת ואפי' בשלא עירבן יחד זו עם זו דאין הדין כן במקוואות אלא דלענין זה מדמי להו דכמו בקופות רצה מעלה מזו או מזו כך במקואות רצה מוציא קוויה פסולה מזה ומטהרו ע"י רבוי כשרים עד שיצאו ממנו מלואו ועוד ומערבו עם השני וע"י כך טהרו אלו את אלו רצה מוציא מזה וכו' או מחצה מזה ומחצה מזה וכו' והכל בשעירבן יחד מיירי ודין זה מבואר הוא בפ"ג דמקואות מסיפא דהאי מתני' שהבאתי בפנים וכן פסק הרמב"ם בדין דריבה כמ"ש בפ"ה דמקוואות בהלכה ו' בור שהוא מלא וכו' וכן אם עשה מקוה שיש בו מ' סאה מים כשרים ועירבו עם המקוה הזה הפסול טהרו אלו את אלו. וא"כ ה"ה בנידון זה דאם ריבה על אחד מהן והוציא ממנו הקויה פסולה ע"י שיצא מלואו ועוד עירבו עם השני טהרו אלו את אלו וזהו דמסיים וקאמר מעלה כלומר אחר שהוציא מאחד מהן מעלה גם להשני מפסולו ומטהרו ע"י שמערבן זה עם זה: