מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות ג:ג:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 3:3:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 3:3:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר תרומת הכרי בזה ובזה. כך הביא גם הרמב"ם ז"ל בפ"ג בהלכה ט' והכרי הזה בזה וכו' והכ"מ שם רצה לומר דכזה בכ"ף קאמר שאמר על הכרי השני הזה כזה וזה קשה מאי קמ"ל אם אמר כזה היינו קביעות מקום ממש גם בהשני ועוד מאי האי דהאריך ר' יוחנן מקום שנסתיימה וכו' לא הול"ל אלא ה"ז קרא שם והעיקר הוא דבזה גרסינן כמו שהוא לפנינו והרבותא היא דקמ"ל דאע"ג דלא ציין בפירוש לתרומת הכרי השני דאיזה מקום תהיה בכרי הראשון אפ"ה אמרינן דהואיל דכבר ציין לתרומת הראשון בו מקום שנסתיימה וכו' ותרומת השני ג"כ בכרי הראשון הוא וזה מבואר להמעיין היטב בלשון הש"ס ובלשון הרמב"ם:
רבי יצחק בר' אלעזר בעי סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי וכו'. מבואר הוא דבעיא דלא איפשטא היא ופסק הרמב"ם לחומרא כמ"ש בדין זה בפי"ג בהלכה ט"ו והראב"ד ז"ל כתב על זה בעיא היא בירושלמי ועיין במה שרצה הר"י קורקוס ליישב זה הביאו הכ"מ ז"ל ולא משמע כן בפי' הסוגיא דהאי דינא דסאה תרומה שנפלה כפשיטות היא לר' יצחק והבעיא קאי על מה שהוזכר אח"כ תרומת שני כריים כאחת וכו' ואין שייכות כלל זה לזה ואין להאריך במבואר והעיקר הוא כך דהרמב"ם והראב"ד תרוייהו לשיטתם הוא דאזלי במה דפליגי במקום אחר אם במידי דרבנן אסרו והחמירו מחמת שחשש האיסור מדאורייתא הוא אי דנחשב זה לספק או לא והדבר הזה מבואר הוא בפ' י"א מהלכ' מעשר בהלכה י"ג בדין המוליך חטין לטוחן עם הארץ וכו'. דמשיג הראב"ד שם דהא הוי ספק ספיקא וכבר בארתי בענין זה במקומו לעיל בפ"ג דדמאי בהלכה ד' ד"ה כאן קופה בקופות וכו' ע"ש שעיקר היישוב בענין הנזכר דדעת הרמב"ם דלא שייך ס"ס בדבר שעיקר איסורו מדאורייתא וחכמים החמירו בו משום ספק דבעינן שיהיו ב' ספיקות מלבד הספק הראשון שאסרו חכמים ועשאוהו כודאי וזה מבואר בדיני ס"ס כמו שהבאתי שם מדין הגבינות וכיוצא בהן בכל מקום ומזה נבין פלוגתייהו גם בענין הזה דהראב"ד ס"ל דכיון דדימוע דרבנן היא דהא מן התורה חד בתרי בטיל א"כ כיון דבעיא דלא איפשטא הכא היא אזלינן לקולא והרמב"ם לשיטתו דאף דדימוע גופיה מדרבנן היא מ"מ מכיון שהחמירו חכמים ואסרו להמדומע כודאי איסור הוא ובעיא דלא איפשטא אזלינן לחומרא הואיל ועיקר האיסור מדאורייתא היא והוי ממש כדהתם בענין הגבינות ובענין דמאי עיי"ש ויתבאר לך. ובשארי דינים המוזכרים כאן והביאם שם מבוארין הן דפסק כחכמים דהתוספתא וכר' יוחנן בתרומת שני כריים באחת מהן וכהאי דר' הושעיא בר' שמאי במאי דקאמר הכא: