מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות יא:ב:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Terumos 11:2:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Terumot 11:2:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →על דעתיה דר' נתן ר"מ וראב"י ור"א שלשתן אמרו דבר אחד ר"מ דהוא אמר וכו'. אע"ג דמה דאמר ר"מ בתוספתא שהבאתי בפנים היינו שאין המים בטלין במי פירות והיאך למדין מדבריו דמי פירות אין בטלין ה"ק דמכיון דס"ל לר"מ במים שנפלו לתוך מי פירות שהן טמאין אע"פ שהן הרוב ואין מי פירות מקבלין טומאה מ"מ המים כל שהן שנפלו לתוכן עושה אותן כמותן שיקבלו טומאה וכן שיכשירו את הזרעים כמו המים א"כ הוא הדין בשאר משקין המכשירין ומקבלין טומאה שנפלו לתוך מי פירות שאין הולכין אחר הרוב אלא כולן מכשירין וכן מקבלין טומאה שהמי פירות נעשו כמו המשקה שנפל לתוכן והיינו כר"א דהכא לדעתיה דר' נתן דבנפל משקה לתוך מי פירות פליגי ולר"א אין הולכין אחר רוב מי פירות אלא הכל נעשה כהמשקה שנפל לתוכן וזהו דקאמר אין מי פירות בטילין לעולם כלומר דלא בטלו מתורת משקין לעולם אלא דלפעמים יש להן תורת משקה וכגון אם נפל לתוכן ממשקה המכשיר ומטמא ואפי' כל שהוא וכן הא דראב"י בציר שנפל לתוכו מים כל שהוא שהוא טמא אע"ג דהציר טהור הוא מ"מ המים כל שהוא עושה אותן כמותן א"כ ה"ה בשאר משקה המכשיר ומטמא שנפל לתוך מי פירות עושה את המי פירות כמותו והכל מכשיר ומטמא וכר"א דהכא. ולפ"ז כמו דלא קיי"ל כר"א דהכא דהלכה כר' יהושע כך לית הילכתא כותיה דר"מ ולא כראב"י דפ"ו דמכשירין דכולהו בחדא שיטתא קיימו מיהו כל זה לדעתיה דר' נתן בתוספתא דבהא הוא דפליגי ר"א ור' יהושע אבל להת"ק דהתוספתא וכדתנינן במתני' דלא במשקה שנפל לתוך מי פירות פליגי אלא אם המי פירות עצמן כמשקה חשיבי הוא דפליגי לא שייכא הא דר"א ולא כולה דינא דמתני' לא לר"מ ולא לראב"י דמייתי הכא. ונבואה לחקור בפסקי הרמב"ם בדינים הללו. בריש פ"א מהלכ' טומאת אוכלין בהלכה ד' כתב אין שם משקה שמקבל טומאה אלא שבעת המשקין שמנינו בלבד אבל שאר מי פירות כדרך שאין מכשירין כך אין מקבלין טומאה כלל. וזה פשוט דפסק כר' יהושע דמתני' דלדידיה אינן מטמאין כמו שאינן מכשירין כדמוכח מפשטא דמתני' דר"א קאמר מטמא משום משקה ועלה קאמר ר' יהושע לא מנו חכמים וכו' ושאר כל המשקין טהורין ואף שלדעת הראב"ד שם צ"ל דפירש דר' יהושע דוקא טהורין לענין הכשר קאמר פירושו אינו מוכרח ואין משמעות לישנא דהמתני' ודהת"ק דהתוספתא משמע כן ובזה לא נאריך כלל ומה שדקדק עוד מההיא דעיסה שנלושה במי פירות כבר זכרתי לעיל מזה בפ"ה דדמאי ויתבאר עוד לקמן בפ"ב דחלה בס"ד. ומה שצריך ישוב לדברי הרמב"ם בדיניה דר"מ ודיניה דראב"י זה הוא שכתב בפ"א מהלכות טומאת אוכלין בהלכה ד' כל הציר בחזקת מוכשר ציר טהור וכו' עד וציר חגבים טמאים. ובענין שפסק כראב"י ג"כ פשוט הוא למאי דאמרן דלהת"ק דהתוספתא וכן להמתני' לא שייך כלל הא דראב"י להא דר"א דהכא ומיהו במה שמשמע מדבריו שם דאפי' לא היה מים כלל בציר בתחלתו אלא שנפל עכשיו מים כל שהן מכשיר ומיטמא זה קשה וכמה שהשיגו הראב"ד פירשו בגמרא בבכורות וכו' דהכי איתא בהדיא בגמרא דבכורות דף כ"ג ע"ב דקאמר רב נחמן עלה זאת אומרת שנחשדו עמי הארץ לערב מחצה בציר וכו' אימא עד מחצה ואב"א טומאת ע"ה דרבנן וטומאת משקין דרבנן ברובה גזרו בה רבנן בפלגא ופלגא לא גזרו רבנן. כלומר טומאת משקין לטמא אחרים מדרבנן דמדאורייתא אף שהן עצמן מקבלין טומאה אבל לאחרים בין אוכל ובין משקה אינן מטמאין כמו שביאר מזה בריש פ"ז מהל' אבות הטומאות שמעינן מיהת דבציר שהיה בו מים בתחלתו מיירי וא"א לומר כמו שפירש"י שם דלמ"ד דאין טומאה שבטלה חוזרת וניעורת מוקי לה בשנפל בו לאחר השקה מי עם הארץ כל שהוא חדא דלא משמע מסתימת דבריו דבהכי מיירי ועוד הא הרמב"ם בעצמו פסק שם לקמן בהל' ה' כר' ירמיה דאמר התם לעיל דטומאה שבטלה כשמוצאת מינה חוזרת וניעורת דמצא מין את מינו וניעור וכן במה שחילק שם בין נפל לתוכו מים שמטמא בכל שהוא ובין נפל לתוכו יין ודבש וחלב הולכין אחר הרוב וכן מי פירות שנתערבו בשאר המשקין הולכין אחר הרוב נתערבו במים כל שהן הרי הכל משקה וכו' והשיגו הראב"ד מהתוספתא שהבאתי בפנים וסיים ואין הלכה כר"מ בתרומות ירושלמי. ונהי דמהכא ל"ק דלא אמרו דר"מ קאי בשיטתיה דר"א דהכא אלא על דעתיה דר' נתן וכמבואר למעלה מ"מ התוספתא גופה קשיתיה דר"מ הוא דס"ל דבנפל מים כל שהן לתוכן טמאים אבל לחכמים הולכין אחר הרוב אף במים וטרחתי ולא מצאתי כעת מנין היה לו להרמב"ם לחלק בין מים לבין שאר משקין בענין זה ומה שכתב הכ"מ דאפשר גירסתו היתה בהפך מלבד שזהו דוחק אלא דאפי' היה כך טעמא בעי לחכמים גופייהו מאין לנו לחלק בין מים לשאר משקין המכשירין ומתטמאין כמו המים ובמקום דלא שייך מצא מין את מינו וניער כמו במי פירות דאיירינן ביה: