מראה הפנים על תלמוד ירושלמי תענית ד:א:א

בשלשה פרקים. את ש"מ תלת וכו' ושמתפללין ארבע. היינו במעמדות דעלה קאי וזהו תפלה ישירה שהיה להן ונקראת מוסף לפי שהי' מוסיפין אותה להתפלל בין שחרית ומנחה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' כלי המקדש בהל' ד' ובכל יום ויום משבת שהיא מעמדן מתפללין ארבע תפלות שחרית ומנחה ונעילה ועוד מוסיפין תפלה אחרת בין שחרית ומנחה והיא יתירה להן ונושאין כפיהן הכהנים במעמד ג' פעמים בכל יום בשחרית ובתפלה זו היתירה ובנעילה וקורין בס"ת ג' אנשים שתי פעמים בכל יום בשחרית ובתפלה שניה שמוסיפין וכו'. וזהו כר"מ דהתוספתא דמייתי לה לקמן בהלכה ד' דקאמר מתני' דר"מ וכו' כמו שהבאתי שם והא דפסק כר"מ משום דסתם לן רב כוותיה בזה אלא דלענין נשיאת כפים במנחה בתענית לא פסק כוותיה משום דמסיק בבבלי ריש פרקין כוותיה דר' יוסי כמו שהבאתי בפנים. והא דקאמר התם תעניות ומעמדות מי איכא מוסף וקאמר חסורי מחסרא וכו' כמו שהוא בפנים ומשמע דגם במעמדות ליכא מוסף. ועיין בכ"מ שם שר"ל דהרמב"ם לא היה גורס אלא תענית מי איכא מוסף וכו' וא"צ לכל זה אלא דנראה דהרמב"ם ז"ל כך היה מפרש דהש"ס מתמה מדקתני תעניות ומעמדות בהדי הדדי וקודם יוה"כ משמע דפשיטא ליה דאף בתעניות איכא מוסף והואיל והתנא פתח בהו הלכך מתמה מאי האי דקתני תעניות ומעמדות מי איכא מוסף בתעניות דקתני להו ברישא דאף דאמרינן במגלה דף כב גבי דבעי תענית צבור בכמה וכו' דבתענית נמי איכא מוסף תפלה היינו ברכה יתירא עננו ולא כל התפלה שיהו נ"כ. וקאמר חסורי מחסרא וכו' ויש מהן ד' פעמים ביום וכו' וזה ודאי לא קאי אלא איוה"כ וכדפירש"י ז"ל וא"כ ד' פעמים ביום לא קאי אכולהו אלא שיש מהן והיינו יוה"כ ה"נ הא דקתני במוסף לא קאי אכולהו אלא יש מהן והיינו מעמדות יוה"כ ומסתייע ליה מהכא. ובמה שהבאתי בפנים במתני' דתענית שאין בה נעילה וכו' יש בו נשיאת כפים במנחה וכו' היינו מדינא דגמרא וכדקאמר התם והאידנא מ"ט פרשי כהני ידייהו במנחה דתעניתא וכו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' י"ד מהל' תפלה והר"ן ז"ל כתב שזה דעת הראשונים ז"ל דהיינו בתענית שיש בו מנחה ולא נעילה בד' צומות דכיון דמצלו בהו סמוך לשקיעת התמה כתפלת נעילה דמיא ולא ראינו עכשיו מקום שנוהגין כן וכ"כ בסמ"ג שלא נהגו כך: