מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה א:א:י
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sukkah 1:1:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sukkah 1:1:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוכה · free full Hebrew text
Open in the reader →אותו של טפח שנתן באמצע מהו וכו'. לבתר כל האי שקלא וטריא מסיק לקמן ר' יהודה בר פזי בשם ריב"ל והוא שתהא נתונה בתוך ג' טפחים כלחיים וזהו כדר' סימון ואיתימא ריב"ל התם דף ז' עושה לו טפח שותק ומעמידו בפחות מג' טפחים סמוך לדופן וכו' ולזה הסכימו כל הפוסקים וצריך נמי צורת הפתח כלישנא בתרא דרבא. ובענין הא דקאמר רב אותה של טפח צריכה שחהא משוכה מן הכותל טפח שמואל אמר וכו' מצאתי בספר המלחמות להרמב"ן ז"ל שהביא לזה לחזק פירושו בהא דאמר רב התם מעמידו כנגד היוצא וז"ל לא כפי' בעל המאור ז"ל בשמועה אלא פי' היוצא הוא סוף הדופן הארוך וננגדו הוא מעמיד הטפח רחוק מן הכותל האחר שאם היו שתי הדפנות מזרח ודרום ובא להעמיד הטפח במערב מרחיקו מן הדרום ומושכו כלפי צפון עד כנגד סוף דופן מזרחי שנמצא דופן מזרחי הארוך סופו שכלפי הצפון וסוף הטפח מכוונין זה כנגד זה שאם יעמידנו סמוך לדופן דרומי. ונמצא ארוך כנגד קצה לדעת רב לא היה אותו טפח שהוא הקצר מתיר אלא כנגדו ואזדא רב לטעמיה דאמר התם (בב"ב גבי מצר) לא קנה ארוך אלא כנגד קצר ורב כהנא ורב אסי אקשו ליה ויעמידנו כנגד ראש תור ויתיר כנגד ראש תור במשך שתי הדפנות ואינהו נמי אזלי לטעמייהו דאמרי התם ויקנה כנגד ראש תור ונדחו דבריהם שאין מעמיד באלכסון (דהא דשתיק רב לא אמרינן בכה"ג דאיתמר בכמה מקומות בהש"ס שתיק רב דלא חש ליה למילתייהו וכן לא אמרינן מדלא ידע לאהדורי להו ש"מ הדר ביה אלא כל כי האי מילתא ספיקא היא וגמרינן מסוגיא דשמעתא אי כרב אי כרב כהנא ורב אסי וכי הא דבשמעתין דמכיון דאשכחן ליה דשמואל משמיה דלוי דאמר מעמידו כנגד היוצא וכן מורין בבי מדרשא ממילא אידחי קושית דרב כהנא ורב אסי ועיין לקמן בפ"א דביצה בהלכה א' בד"ה עגל שנולד בי"ט וכו' דג"כ קאמר התם שתיק רב ודברי רב להלכה הם וכמבואר שם הטעם) ועמדו דברי רב עד שבא ר' סימון וחלק ואמר שמעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן ומתיר כל משך הארוך מאחר שיש בקצר משך סוכה קטנה עם שני לבודין דאתא הלכתא וגרעתיה לשלישית ואוקמתה אהכי זהו פירוש הנכון וכך פירשו רבינו שרירא ורבינו האי גאונים ז"ל וכך מצאתי בירושלמי נוסחאות מדוקדקות רב אמר אותה של טפח צריכה שתהא משוכה מן הכותל שמואל אמר אפי' תימא כנוסה כמה רואין אותה כאלו היא יוצא כהנא ואיסי עלון והוון קומי רב בהדא דשמואל ר' יודא בר פזי בשם ריב"ל והוא שתהא נתונה בתוך שלשה כלחיים ופירושו ברור דרב סבר צריך להרחיק אותה של טפח מן הכותל שבצדו כדי שיהא עומד כנגד סוף הכותל שכנגדו הוא יוצא ושמואל סבר אפי' הוא כנוס ממנו הרבה והוא סמוך לכותל שבצידו רואין אותו כאלו הוא נמשך ויוצא לחוץ כנגד כל אורך הארוך שכנגדו וריב"ל כטעמיה בגמרא דילן ומכאן למדנו מפורש מהו מחלקותם ומהו כנגד היוצא אבל שיטתו של שמואל מוחלפת עם הגמרא שלנו משמיה דלוי וכן דרכן תדיר בחליפין כזה בכל מקום זהו תוכן דברי הרמב"ן ז"ל בענין זה. וסוכה העשויה כמבוי עושה לו פס ד' ומשהו וכו' ולדעת הרמב"ם ריש פ"ד מהל' סוכה בהל' ג' צריך צורת הפתח גם בזה ונראה דטעמו מדגריס בברייתא התם דופן סוכה כדופן שבת וכו' יתירה שבת על סוכה שהשבת אינה ניתרת בפרוץ מרובה על העומד מה שאין כן בסוכה כך הוא גי' התוס' שם מכח הקושיא על הגי' שלפנינו דהא קיי"ל כרב פפא פרוץ כעומד מותר וכך היתה גי' הרמב"ם ובהלכה י"ב שם כתב סוכה שיש לה פתחים רבים ויש בכתליה חלונות הרבה ה"ז כשרה ואעפ"י שפרוץ מרובה על העומד וזהו כהך ברייתא. וסיים שם ובלבד שלא יהיה שם פתח יותר על עשר אבל אם היה שם פתח יותר על עשר אף על פי שיש לה צורת פתח צריך שלא יהא פרץ מרובה על העומד וזהו מוכרח מדלא קתני נמי דיתירה שבת גם בזה דאלו שבת ביותר מעשר צריך ג"כ שיהא פרוץ כעומד ואעפ"י שיש צורת הפתח מה שאין כן בסוכה אלא ע"כ דבזה לא מהני צורת הפתח ביותר מעשר גם בסוכה כמו בשבת אא"כ שאין הפרוץ מרובה על העומד. ובשבת גופיה כבר ביארתי לעיל בפרק קמא דעירובין בהל' ז' מהיכן למד לומר כן עיין שם. והשתא כמו דדייקינן לענין יותר מעשר דצריך שיהא פרוץ כעומד בסוכה כמו בשבת ואעפ"י שיש כאן צורת הפתח מדלא קתני דיתירה שבת גם בזה מסוכה כן נמי נידוק לאידך גיסא בדין דצריך צורת הפתח בסוכה ואף על פי שיש כאן פרוץ כעומד כמו בשבת דאי איתא בסוכה שהיא כמבוי מפולש ועשה לה פס ד' ומשהו בפתות מג' סמוך לדופן שזהו תיקונה ואין צריך צורת הפתח אם כן ליתני נמי יתירה שבת על סוכה גם בזה דאלו שבת במבוי מפולש צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן ואלו סוכה בב' דפנות וביניהן מפולש אם עשה התיקון של פס ד' ומשהו אין צריך שוב צורת הפתח אלא ודאי דגם בסוכה צריך צורת הפתח אף בכה"ג הרי לך מוכרח אלו ב' דינים בסוכה לדעת הרמב"ם הא' שצריך שיהא פרוץ כעומד ביותר מעשר אעפ"י שיש לה צורת הפתח. והב' שצריך צורת הפתח בסוכה מפולשת אעפ"י שיש כאן הכשר סוכה מחמת הפס ד' ומשהו שהעמידו פחות מג' לדופן אפ"ה צריך צורת הפתח כמו במבוי מפולש בשבת זהו מה שנראה לתת טעם לדעת הרמב"ם בענין זה וכן דעת הרי"ף והסכים הרא"ש ז"ל וכתב שצריך לילך אחריו: