מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ח:ג:ה

שהן אלף וחמש מאות מנים. מנינא אתא לאשמועינן דקרא דוקא הוא קנמן בשם וקנה בשם כל אחד ואחד חמשים ומאתים והא דקאמר בקנמן בשם מחציתו על מר דרור קאי מחציתו של מר דרור וכן בקנה בשם וכן פירש הרב המפ' הראשון לסדר זרעים ומסכת שקלים ואפשר לומר דתיבת מחציתו דמיותרת ללמדינו על הסדר המשקל היא באה דכך היתה הציווי מהשם יתעלה ב"ה למשה מתחילה ליקח מר דרור במשקלו' המפורש אח"כ ליקח קנמן בשם וקנה בשם כנגד מחצית המשקל של מר דרור ואח"כ קדה ולערבן לעשות מהן שמן ולפיכך הפסיק הכתוב עמהן בין מר דרור לקידה ואם שהמה שוין במשקלן חמש מאות וזה מפני הכונה הנעלמת וכעין שפירש הרלב"ג בפי' החומש אלא דשם פירש לפי שיטת הבבלי בכריתות דף ה' דקחשיב שם אלף ות"ש מאות וחמשים מנים היו ודריש מחציתו של קנמן בשם יהיה חמשים ומאתים ובין הכל חמש מאות ואתא לאשמועינן שלא יהא שוקלים אותו הכל ביחד אלא לחצאין כדי שיהיו שם שתי הכרעות וקרבן העדה כתב בשקלים שם שהן אלף ות"ק מנים ודקשיא מחציתו דקנמן בשם למאי אתא י"ל דגזירת הכתוב הוא שיביא ת"ק מנים וחוצהו ולוקח ממנו ר"ן מנים לשמן המשחה וכה"ג אמרי' במנחות מביא עשרון שלם וחוצהו ומקריב מחצה ומחצה אבד ודלא כרא"פ. וראיה זו אבודה בשעת הפרשה היא דשם אמרי' גבי כ"ג שמת ומינו כהן אחר תחתיו שלא יבא חצי עשרון מביתו כו' וחוצהו ומקריב מחצה כו' וכי אנו למדין דין הנהוג במצוה מסבה המקרית לפעמים. וכן כתב שם ברישא דברייתא פיטום שמן המשחה כו' מדפריך עלה לקמן מהא דיאשיהו גנזו מייתי ליה הכא ודלא כר"פ. וסירכא דלאו לאו נקטיה וכי בשביל זה אנו צוללין במים אדירים אלו להעלות חרס בידינו ולפרש איידי כו' והאי לאו איידי הוא ועוד דההיא דלקמן על ברייתא אחריתא תני ר' יהודה כו' הוא דמקשי וכמו דמצינו בבבלי כריתות מייתי להני תרתי ברייתות זא"ז ובהוריות לא מייתי אלא בתרייתא. ואם סירכיה נקט ואתי טפי היה לו לומר דאיידי דקאמר לעיל ומי גנזן יאשיהו נקט לה:

רבי אומר שולקן כו'. ובבבלי כריתות והוריות פלוגתא דר' יודא ורי יוסי היא וגריס שם לדר' יודא כדברי ר"מ דהכא והרב המפרש הראשון גריס הכא נמי כן ולא מצאתי לגי' זו אבל הנכון כדבריו דהרי סתם רבי יודא ר' יודא ברבי אילעאי הוא וקאמר לקמיה דמעשה נסים היו בו: