מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ג:ח:ז

ואין לו עליו דמים כו'. מה דפרישית בפנים הוא לפי גי' הספר וקשה דא"כ מה מתרץ מעתה בגניבה אחת דהא אכתי יש עליו דמים מחצי הגניבה לכך נראה דגרסינן ואין לו עליו אלא דמיה כלו' בגניבה אחת ואינו שוה כל דמים אינו נמכר בשביל חצייה ולכשיוצא להמכר בשביל חצייה השניה דגזירת הכתוב הוא אם אינו שוה נגד דמי הגניבה אינו נמכר כלל והאי מעתה כמו פירושא דרישא היא אבל בשתי גניבות ואינו שוה אלא דמי האחד נמכר ונשנה דכל חדא וחדא קרינן ביה ונמכר בגניבתו וזהו כדמתרץ רבא בבבלי קידושין דף י"ח ולפי פירש"י ז"ל שם והתם פריך עלה ומסיק דאין לחלק אלא בין אדם אחד שגנב ממנו אפי' הרבה גניבות אינו נמכר ונשנה ומב' בני אדם נמכר ונשנה בשביל כל א' וא' ואפ"ה ליכא למיפשט מינה האי בעיא דהכא דגנב משל שותפות דאכתי מספקא לן אם כאדם א' דמו או לא וכן הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' גניבה לא זכר מזה כלום ומ"ש שם הל' י"ז שותפין שנגבו כא' משלשים ביניהם כו' והה"מ ז"ל ציין שם מקום דין זה בקידושי שם ואני בעניי לא מצאתי לזה ואפשר ללמוד דין דגנב משל שותפות ממה דסיים שם משלשים ביניה וכל אחד מהן נמכר בחלקו מן הקרן וכל מי שדמיו יתר על חלק הקרן שנתחייב בו אינו נמכר עכ"ל הרי דלא מחשבינן לשותפין כאדם אחד בהא דא"כ לא היה נמכר שום א' מהן שהרי דמי כולו יתירין על דמי הגניבה ובכה"ג אינו נמכר כדכתב שם לעיל והה"ד נמי לגנב משל שותפין דכב' בני אדם הן:

הדרן עלך היה נוטל