עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה ג:ד:ז

Mareh HaPanim on Yerushalmi Sotah 3:4:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sotah 3:4:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · free full Hebrew text

Open in the reader →

כל מי שהיה לו עדים והתראה היה מת בב"ד עדים ולא התרייה כו'. ובבבלי יומא דף ס"ו גריס להאי מ"ד עדים והתראה בסייף עדים בלא התריי' במיתה והיינו במגפה דקאמר הכא על לא עדים ולא התרע' והתם קאמר עלה בהדרוקן והיינו נבדק בסוטה דקאמר הכא וכן למ"ד דלקמן זיבח כו' מפיך לה נמי הכי דקאמר זבח וקיטר בסייף גפף ונשק במית' שמת בלבבו בהדרוקן ונרא' דטעמא דמפיך בהני שני חלוקות דהרי. משה רצה לבדקן כסוטות לברר הספק ואם יש עדים אפי' בלא התריי' אין כאן ספק אלא שאינם במיתת ב"ד ולפיכך קאמר לה התם על הני דלא היה להן עדים ולא התריי' והאי תלמודא ס"ל דלאותן שאין עדים והתריי' לא היה משה חש כלל לבדקן ונידונו במגפה. ועל מה דקאמר התם זבח וקיטר בסייף פי' רש"י ז"ל הן עבודות שחייבות עליהן לע"ז מיתה כדתנן בארבע מיתות שהן בסקילה וכאן בסייף שעדיין לא נתפרשו להן ד' מיתות ב"ד ונידונו במית' בני נח שכל מיתתן בסייף כדאמרי' בסנהדרין עכ"ל וקשיא לי דהרי אמרי' בסנהדרין דף נ"ו דדינין נצטוו במר' ומשמע שם דכל דינין קאמר כדפי' רש"י ז"ל בעצמו שם וכן נצטוו במרה להיות דנין בסנהדרין של עשרים ושלשה וכדקאמר שם להושיב ב"ד בכל פלך כו' ואם נצטוו על דיני נפשות בסנהדרין של כ"ג מנא לן לומר דלא נתפרשו להן כל חלוקי דינין של ד"נ ואפי' למ"ד התם דאדינין בני נח איפקוד משמע נמי דנצטוו להושיב ב"ד בכל פלך כו' ולדון ד"נ ומה גם דהש"ס תפס לעיקר בהאי תנא דנצטוו במרה כדאשכחן בהוריות דף ח' דפריך שם והאמר מר עשר מצות נצטוו במרה כו' ומש"ה דיח התם למאי דקאמר מעיקרא ע"ש. ועוד דלדבריו ז"ל דלא נתפרשו להן עדיין כל חלוקי דינים ולפיכך נהגו עמהן כבני נח א"כ קשה להאי מ"ד דקאמר עדים בלא התראה במגפה ומ"ט לא נהגו עמהן גם בזה כב"נ דהא קי"ל דבן נח נהרג בלא התראה ואפי' בעד אחד כדאמר בסנהדרין דף נ"ז ומהיכי תיתי לחלק ולומר דלהא נתפרשו להן ולהא לא נתפרשו וצריך לי עיון לדעתו ז"ל ולעד"נ דה"ט דצוה משה לדונם בסייף דלא רצה לשהו כ"כ ולדונם בסקילה הראויה להם וכהוראת שעה היתה כדי למהר בנקמת השם ולשכך חרון אף ודמיא להא דאמרינן בסנהדרין דף מ"ה מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מכל מקום וזהו בכל חייבי מיתות האמורים בתורה כדפסק הרמב"ם ז"ל בפרק י"ד מהל' סנהדרי' הל"ח. אחר כותבי. זאת מצאתי להרמב"ן ז"ל בנימוקי חומש שכתב כן ונהניתי כי כוונתי ב"ה לדעת הגדולה ועוד נתן שם טעם לפי שהיה להם דין עיר הנדחת במרובין דהלן בסייף וכ"כ רש"י ז' בעצמו שם: