מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ו:ה:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 6:5:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 6:5:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →אם המשביע משביע לשקר וכו'. כן הוא בתוספתא פ"ו ורש"י ז"ל פי' בדף ל"ט ע"ב תלה על שניהן ששניהן נענשין בה שלא דיקדק למסור ממונו ביד נאמן ובאו לידי חילול השם. והרמב"ם ז"ל בפי"א משבועות העתיק הברייתא שנשנית התם ככתבה ומשמע מסתימת דבריו ז"ל לקמן שם דמפרש כדמשמע מהתוספתא ודאמרינן סורו נא וגו' מפני שאין אנו יודעין האמת עם מי הוא:
עובדא הוה בחדא איתא וכו'. כעין ההוא עובדא קאמר בבבלי גיטין פ' השולח דף ל"ה ע"א מעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה אחת והניחתו בכד של קמח ואפאתו בפת וכו' והקשו בתוס' שם מ"ט איענש דהא אונס הוא והאדם בשבועה בעינן וכו' ותירצו משום דפקדון הוה והיה לה להזהר ביותר דהוי לה לאסוקי אדעתה שתבא לידי שבועה. והך תירוצא לא שייכא בעובדא דהכא ונ"ל דהאי ש"ס לשיטתיה אזיל דהא עיקר קושית התוספות התם מדאמרינן בפ"ג דנדרים כשם שנדרי שגגות מותרין כך שבועת שגגות מותרין ה"ד שבועת שגגות כדרב כהנא ורב אסי וכו' ומשמע דאפי' עונש ליכא דמותרות קאמר. והאי אזלא אליבא דסוגית הבבלי דפסק שם דארבעה נדרים אלו אין צריכין היתר חכם אבל לשיטתא דהאי תלמודא דס"ל בפ"ג שם דצריכין היתר חכם משמע דכל שלא נשאל עליהן אע"ג דאין חיוב קרבן בשבועות כאלו כדאמר הכא בהדיא בריש פ"ג דמכלתין עונש מיהא איכא. ועיין במה שכתבתי ריש פ"ג דנדרים: