מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ו:ב:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 6:2:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 6:2:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text
Open in the reader →הרי שבא בשטר ובחזקה וכו'. ברייתא זו נשנית בבבלי פ' גט פשוט דף קס"ט ע"ב והמסקנא התם דפליגי בצריך לברר וכדפי' התוס' בשם ר"ת ז"ל בפרקין דף מ"ב ע"א ד"ה כל מילתא דהא דקאמר התם ואף רבי לא אמרה אלא לברר כלומר לברר אמתת הדברים ולא אמרינן שאם לא מצא השטר וכך נמי בהא דאיירי בפרקין התם שבאו העדים ואמרו להד"מ שיפסיד והביאו ראיה מדהכא דמבואר להדיא כן אלא שקיצרו בהעתקה. וכן דעת הרמב"ם ז"ל בר"פ ט"ו מהל' טוען בענין חזקה שאם אי אפשר לו לקיים השטר סומכין על עדי החזקה וכן דעת הרא"ש ז"ל סוף גט פשוט והטור סי' ק"מ. וראיתי בחידושי הרמב"ן ז"ל בכ"י שהביא להא דהכא וכתב וז"ל וכך נראה פירושו ונימר דהא דאמר רבי אף בשטר בשלא חזר בו אלא שעדיין הוא טוען ואומר יש לי שטר ולא הביאו או שהביאו ולא נתקיים בחותמיו שאמרו העדים אין אנו זכורים ואין מכירין חתימת ידם אבל חזר בו ואמר כסבור הוא שיש לו שטר ואין לו ידון בחזקה. אפי' תימר מדחזר ביה אמר רבי שצריך להביא השטר וא"ת למה יביא לא ביקש רבי אלא לעמוד על אמתתו של דברים שמא יבאו עדי השטר ויאמרו הכי והכי הוה עובדא ומתוך כך יצא הדין לאמיתו עכ"ל. ולא ידעתי למה הכניס עצמו לדוחק הזה דחזר ולא חזר ארבי קאי וכדפרישית בפנים וכן תמצא בפ"ב דגיטין סוף הלכה א' אתיא דר' יוסי כר' אימי עד לא יחזור ביה א"ר מנא אפי' מן דחזר ביה אתיא וכהנה בהרבה מקומות בש"ס הזה אלא דהוא ז"ל רצה ללמוד מזה כמו שסיים שם למדנו מכאן שיכול לחזור בו ואפי' חזר בו ואמר אין לו עדים צריך להביא אותו פ' ופ' שמא כך היה המעשה ואין ספק שאם באו אחר שחזר בו ואמר אין לי עדים ואמרו להד"מ שלא הוחזק כפרן ונאמן דטוען יחוזר וטוען עד שלא יבאו עדים ואפ"ה צריך לברר שמא יאמרו דבר משלם עכ"ל בזה רצה לתרץ מה שנתחבטו בה גדולי המפרשים ז"ל דקשיא מההיא דפרקין שם דאמר רבא כל מילתא דלא רמיא על איניש לאו אדעתיה מההיא דגט פשוט כמו שהקשו בתוס' הנזכר ורצה הוא ז"ל לומר דמיירי הכא שחזר בו כמו דלמד מההיא דחזקה ושטר ועם כל זה אין אנו צריכין לכל אלו הדברים דכבר מתורץ בדברי ר"ת וכדפרישית ומ"מ נראה גם מדבריו ז"ל דדעתו בזה כר"ת והרמב"ם ז"ל דלא הוחזק כפרן אלא שמתחלה צריך לברר דבריו דקי"ל כרבי דהכא וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ו מטוען הל' ד' בהאי דינא דרבא שאם באו העדים ואמרו להד"מ שלא הוחזק כפרן וכן שם בהל' ה' שאם אמר פרעתיך בפני פ' ופ' שמתחלה צריך לברר דבריו ולהביאם ודמיא לדינא דשטר וחזקה. וכ"ע מודים אליבא דר' שאם נמצא השטר פסול שאין החזקה כלום וזה פשוט ונלמד מהתוספתא דלקמן:
המחזיק מחמת אונו וכו'. תוספתא פ"ב דב"ב האוכל שדה מחמת אונו ונמצאת אונו שהיא פסולה ה"ז אינה חזקה. והביאה הרמב"ן ז"ל בחידושיו פ' גט פשוט ולדהכא ופירשה כן וכתב בשם רב האי גאון ז"ל שפי' לתוספתא זו משום שצריך לברר ואליבא דר' ואתיא כר' ירמיה ירושלמי עכ"ל. וכבר נתבאר לעיל דזה מוסכם מהרמב"ם ז"ל ג"כ ומהסוברים כוותיה דבהביא השטר ונמצא פסול שאינה חזקה ומה"ט אמרינן דצריך לברר ולהביא השטר: