עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות ד:ח:א

Mareh HaPanim on Yerushalmi Shevuos 4:8:1 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shevuot 4:8:1) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבועות · free full Hebrew text

Open in the reader →

או שהיה אחד מהן קרוב או פסול. כתב הרשב"א ז"ל הקשה הרמב"ן ז"ל למה לי למיתני הכי פשיטא ותירץ אפי' האמין הנתבע על עצמו אם יבאו ויעידו שהוא יתן אפי' כן פטורין ובענין שאמרו בירושלמי דגרסי' התם עד אחד כשאמרו לו הרי את מקובל עלינו כשנים יכול יהא חייב ת"ל והוא עד או ראה עד שכשר להעיד עדות ממון. ירושלמי קרוב מפי עצמו בשבועת העדות מהו שיהא חייב נישמעינה מן הדא הואיל ולא למדו מפי עצמו אלא משבועת הפקדון מה להלן קרובין חייבין אף כאן קרובין חייבין ע"כ מדברי הרשב"א ז"ל. ונראה דהא דהעתיק לבעי ר' ירמיה דהכא בהל' ב' הכונה משום דאי אפשר לפרש כפשוטו דמהיכי תיתי יהא קרוב חייב בשבועת העדות אלא ודאי דמיירי שקבלו הנתבע על עצמו ופשיט לה דחייב וא"כ זה הוי כעין סתירה לפי' הרמב"ן ז"ל במתני' ולהא דאמר הכא בהלכה א' גבי עד אחד שהביא הרמב"ן ז"ל ומ"מ אם לזה היתה כוונתו ז"ל או לא תמוה הוא דהא ר' יוסי דחי לה לעיל לההיא נישמעינה וכו' וקאמר קרובין שכאן למידין מקרובין שלהלן ולא מיתפרשא אלא בתמיה כדפרישית שם וא"כ אזלא המסקנא בהלכה ב' כמו דאמר בפשיטות בעד אחד בהלכה א' וצדקו דברי הרמב"ן ז"ל בפירושא דמתני'. ולפע"ד חסר העתקת המסקנא דלעיל בדברי הרשב"א וראיה היא להרמב"ן ועיין בדיבור דלקמן: