עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ט:ד:ב

Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 9:4:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 9:4:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

תני והלכה כדבריו. וכך פסק הרמב"ם ז"ל שם בהלכה ג' כר"ג משום דהש"ס פסק כן ולא גרים הכא בנוסחת המשנה כן כמו שהוא בנוסחת המשניות דא"כ לא היו מורין כן דקיי"ל אין מורין הלכה מתוך המשנה כמבואר לעיל בשלהי פ"ג דפאה ובפ"ב שם בגמרא. ודע דמסיים שם הרמב"ם ואם התחיל בה הרי הכל כמבוער וציין הכ"מ בירושלמי מכיון שהתחיל באוצר במבוער הוא. והאמת דההיא דחזקיה דקאמר הכי על ענין האוצר המוזכר בתוספתא קאי ועל הכניסה להאוצר קאמר וכר"ש דהתוספתא כמבואר בפנים ומהאי תוספתא למד הראב"ד לומר דהכנסת הפירות להאוצר הוא הביעור הראשון כפי פירושו בענין הביעור כמו שהוזכר בדיבור דלעיל אבל הרמב"ם לא למד כלל מהאי תוספתא לא בעיקר דין הביעור ולא זכר כלום מהכנסת הפירות לאוצר העיר ובתוספתא גופה לא אמרו אלא שבראשונה היו עושין כן וכבר נתבאר לעיל דעתו ז"ל ואין דברי חזקיה דהכא שייך כלל לדינא דהכובש דמתני' וזה מבואר להמעיין בהסוגיא אלא איידי דאיירי בדיני ביעור קאמר להא ומ"ש הרמב"ם ואם התחיל בה וכו' טעמו דמשום דדרך הכובשים בחביות כשמתחילין להשתמש מהן אם אינם משתמשין מהר ממנה סופה להתקלקל וזהו שאמר ואם התחיל בה הרי הכל כמבוער ממילא וא"צ להוציא את המין שכלה שאע"פ שישנו עדיין בחבית סופה להתקלקל הכל וה"ז כמבוער ונלמד זה מדין חבית יין שהוזכר בסוף פ' המפקיד וכן הוא בנכבשין בחבית וכך אמרו בהדיא לקמן בפ"י דתרומות ע"ש: