עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ז:א:יא

Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 7:1:11 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 7:1:11) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

החליף שמן בשמן שניהן אסורין. משמע כדפרישית ששניהן של שביעית הן והחליפו של זה בזה דאי בהחליף שמן של שביעית בשל חולין הא קאמר כיצד הוא עושה מחליף שניהן בשל חולין וא"כ בשמן של חולין מותר להחליף והרמב"ם ז"ל שהביא לדין הזה בפ"ה בהל' ח' סתם דבריו וכתכ מכרו ולקחו בו שמן אחר או שהחליף שמן בשמן. שניהן אסורין בהדלקה שאין מדליקין בדמי שביעית וכן לא כתב התקנה דאמרו כאן וביאור דבריו נראין דבשמן של חולין הוא שהחליף שהרי כתב ולקחו בו שמן אחר או שהחליף וכו' וא"כ האי שהחליף ג"כ בשמן אחר קאמר והוא של חולין וזה פשוט דדברי הש"ס א"א לפרשן אלא דשמן בשמן דקאמר היינו בשניהן של שביעית וכדאמרן אלא דנראה לדעת הרמב"ם שלא הוציא מכאן אלא הדין ולא כמשמע מפירושא דהכא וטעמו דהוא ז"ל היה מפרש דהא דהכא אתיא כהא דבעינן למימר מעיקרא בבבלי פ' לולב הגזול (דף מ ע"ב) דפליגי ר"א ור"י בענין חילול פירות שביעית ולר' יוחנן דס"ל דשביעית מתחללת בין דרך מקח בין דרך חילול ואפי' בפרי ראשון כדס"ד דרב אסי דהתם וא"כ דהכא אליבא דר' יוחנן קיימינן וחליפין דרך חילול הוא אין תקנה אלא להחליף בשל חולין וברישא דקאמר ר' יוחנן שניהן אסורין משום דתרוייהו של שביעית הן וכדפרישית טעמא בפנים והשתא שפיר קאמר כיצד הוא עושה וכו' דבשל חולין מותר אף לכתחילה אלא דהכא שכבר החליף של שביעית בשל שביעית התקנה דמחליף שניהם בשל חולין וכל זה למאי דס"ד דהתם אליבא דר' יוחנן וה"נ גרסי' לפלוגתייהו הכא לקמן בפ"ח הלכה ז' אבל למאי דמסיק רב אשי שם וקאמר מחלוקת בפרי שני אבל בפרי ראשון ד"ה דרך מקח אין דרך חילול לא והשתא מכיון דהדין הזה בפרי ראשון הוא וחליפין לאו דרך מקח נינהו א"כ אין כאן תקנה וכן אם החליף בתחלה השמן של שביעית בשל חולין שניהן אסורין דביד זה שמן של חולין חליפי שביעית הן וביד זה השמן של שביעית חליפי חולין ומ"מ השמן נשאר של שביעית כדין השביעית שתופסת את דמיה ונשארת באיסורה וכיון דהשמן של שביעית לאו שלו היתה בתחילה שתהא ניתרת בהדלקה הלכך אזלינן לחומרא ושניהן אסורין בהדלקה זהו ביאור דבריו של הרמב"ם וגם טעמו דלא כתב התקנה דהכא ומשום דהוא פסק כמסקנא דרב אשי כמ"ש בפ"ו בהלכה ח ועיין בהר"ש שהביא לזה ובמה שפי' להא דכיצד הוא עושה וכו' וכמה הוא מהדוחק בין שאר פירושיו במה שהביא מהירושלמי ובכל מקום כיצד הוא עושה לתקנה איתמר וכן בהא דלקמן והדא קניבתא דירקא וכו' מבואר הוא דלענין ביעור איתמר וכן הא דקאמר ביין עד הפסח וכו' הוא כאותה ששנינו בפ' מקום שנהגו (דף נג) ואין להאריך וכן האי דר' הילא בשם ר"ש בר ווא וכו' לא מיתפרשא אלא על המתני' קליפי רימון והנץ שלו וכו' והאמת יורה דרכו: