מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית ה:ב:ו
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 5:2:6 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 5:2:6) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי יוסי פתר לה מתניתא לפני ר"ה השביעית וכו'. מה שפי' בכאן הר"ש ז"ל דקאי נמי אדלעיל ולשינויא דענין ספיחין זה יותר קשה דהא על המתני' דלקמן קאמר נמי הכי ר' יוסי פתר מתניתא וכו' דכבר כתבתי בכמה מקומות שאין לנו לסמוך על ציון הלז של ההעתקות והדפוס שכתוב בהן קודם הלכה דלקמן וזהו טעות דמוכרח הוא שהרי כבר שנה לדבריהם אמתני' דהכא ומאי האי דהדר ואמר ר' יוסי פתר וכו' וענין האמת מורה הדרך דלא קאי אלא על מתני' דלקמן לוף של ערב שביעית וכו' כלומר דלהאי מתני' נמי מפרשי כל חד וחד לטעמיה דלרבי יוסי צריך שיהא נטוע לפני שביעית זמן כל כך שיכול להתגדל כשיעור ביצה ומטעמא שלא יהא נראה כנטוע בשביעית ור' חזקיה לא חייש לזה אלא כל שהוא נטוע לפני שביעית ואפי' בערב ר"ה נקרא לוף של ערב שביעית ולב"ש עוקרין אותו בשביעית במארופות של עץ ולב"ה אף בקרדומות של מתכות וכעין דפליגי ר' יוסי ור' חזקיה באוקימתא דמתני' דידן מהאי טעמא גופיה ודברי ר' יוסי הן עיקר להלכה במתני' דלקמן כמו שאבאר לקמן גם למאי דרצה הר"ש לגרוס ודיכנו ופירש שדרך העלין במקום חיבורן ודכוות' בסוף הנודר מן הירק וכו' זה קשה להבין דהתם (בדף נח) על דבעי למיפשט להבעיא דישמעאל איש כפר ימא מהמתני' דפרק דלקמן בצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו וכו' מדחה הש"ס ודילמא במדוכנין והמעיין שם יראה דאין לפרש בענין אחר אלא שדרך ושחק העלין והעיקר ביחד ושאני בבעיא דר' ישמעאל דאיתנהו לעיקר בעין וא"כ לא שייך הך פירושא כאן וגי' ריכנו הוא עיקר שהטה העלין בעודן במחובר וכך הוא לקמן בפ"ו בעובדא דר' אבהו על לארבל וכו' אני לא אמרתי אלא במרוכנים וכך היא גי' הראב"ד ז"ל בהשגה בפ"ד בהלכה כ"א. גם בענין עיקר פירושו להאי דר' יוסי ור' חזקיה ובהא דר' חזקיה כתב שפתר נמי בשנטע' בששית ועשה ביצה בששית אלא דמוקי לה בשריכנו בששית ועקרו לגמרי בשביעית וכו' ומילתיה דר' חזקיה כתובה בשיבוש בירושלמי וצריך לתקן הגי' לפי הפתרון שפירשתי עכ"ל לפי דבריו צריך לשבש כל העיקר של דברי ר' חזקיה הכתובים כאן גם בריש דבריו בהא דפתר בער"ה שביעית ומה נעשה בהא דלקמן ר' יוסי פתר וכו' ר' חזקיה פתר וכו' הגם שם צריך לשבש כך וכבר כתבתי דהאי אידך דר' יוסי ור' חזקיה אמתני' דלקמן היא שנאמרה. ולמאי דפירשתי בפנים לא היה צריך לשבש כאן אלא בסוף דברי ר' חזקיה ומה שנראה היותר נכון בפירושא דמילתא דר' יוסי ור' חזקיה כך הוא דתרווייהו ס"ל דאין לפרש המתני' בשהרכינו ועקרו אלא שעשה בארץ וכו' ורהטת דבריהם מתפרשי' בענין זה דר' יוסי קאמר דמתני' איירי שנטעו זמן כל כך לפני שביעית בכדי שיתגדל כביצה לפני שביעית שלא יהא נראה כנטיעת שביעית ור"ח לא חייש להכי אלא אפי' נטעו בערב ר"ה כדפרישית דבהא הוא דפליגי וה"נ פליגי בהא גופה בדינא דמתני' דלקמן והשתא מסיים לדבריהם כל חד וחד לפי שיטתיה דבהא תרוייהו מודו דא"א לפרש המתני' אלא כמשמעה בענין דמיירי שעשה בארץ ונכנס לשמינית או יותר והכי פירושא בדברי ר' יוסי נטעו לפני ר"ה שביעית וכו' כלומר הא דקתני במתני' שעברה עליו שביעית דמשמע דלא עקרו אלא עשה בארץ עד לאחר שביעית משום דעל כרחך כן הוא והך וריכנו וכו' לפי הס"ד הוא כלומר דאם תימצי לומר מאי אריא דקתני שעברה עליו שביעית ואמאי לא מוקי פלוגתייהו בהכי שריכנו בשביעית ועקרו במוצאי שביעית לזה מסיים דלא מצית אמרת הכי דאין תימר ריכון כעיקור וכו' מספק יעשה חשבון עם העניים בתמיה כלומר דאי הכי הוה קשיא מאי האי דקאמר ר"א יעשה חשבון ומה חשבון שייך כאן הא הספק הוא דאם הריכון כעיקור כולו לעניים הוא ואם לאו אין כולו לעניים כלומר אין כאן כלל לעניים שהרי הוא נלקט במוצאי שביעית כדפרישית בפנים בזה וא"כ יחלוקו מבעיא ליה ומאי חשבון דקאמר אלא דמיירי שעשה בארץ וכו' והש"ס לא מסיים להאי דעשה בארץ עד לבתר מילתיה דר' חזקיה משום דאתרוייהו קאי דבהא לא פליגי ותרוייהו מפרשי להא דנקט במתני' שעברה עליו שביעית בדוקא נקט והשתא מילתיה דר' חזקיה מתפרשא נמי כהוגן וכעין זה דאמרן דהוא פתר מתני' שנטעו ער"ה שביעית דבהא הוא דפליג אדר' יוסי כדאמרן ומסיים ג"כ לטעמא דנקט במתני' שעברה עליו שביעית בדוקא דאת"ל דהא בשנטעו ער"ה שביעית מצינן לאוקמי בהכי שריכנו בתחילת שביעית אחר שעשה כביצה ותחילת שביעית קודם זמן הביעור הוא. ועקרו בסוף שביעית. אחר זמן הביעור וא"כ אמאי קתני שעברה עליי שביעית לזה סיים דהא לא מצית אמרת דאין תימר ריכון כעיקור וכו' וא"כ לפיכך אין לעניים עמו חשבון כלומר דלא הוה שייך לומר דיעשה חשבון דהא הספק הוא אם כולו לבעה"ב שריכנו קודם זמן הביעור וזכה בו או אם אין הריכון כעיקור אין כאן כלל לבעה"ב ויחלוקו מיבעיא ליה והלכך על כרחך שעברה עליו שביעית בדוקא ועשה בארץ וכו' והיינו לפי החשבון שנשתהא בארץ עם מה שנשתהא בשביעית. זהו הפי' דהסוגיא כל חד וחד למאי דאית ליה ובפירושא דעברה עליו שביעית דייקו תרוייהו כחדא. ומה דשייך לדינא בהמתני' והסוגיא כבר נתבאר הכל לעיל ד"ה לוף שעברה עליו שביעית: