עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית א:ד:ב

Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 1:4:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 1:4:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text

Open in the reader →

אף אנן תנינן דרבא וכו'. כלומר מילתא דרביתא טפי מהא דקאמרת כדפרישית. והתי"ט כתב דהא דקאמר בירושלמי בהדיא עד ר"ה היינו לאחר תקנת ר"ג וב"ד. ולאו מילתא היא דא"כ מאי קמ"ל הא כבר תנינן בברייתא דלעיל והיא תוספתא דריש מכילתין דר"ג וב"ד התירו בעבודת הארץ עד ר"ה וכל האילנות שוין הן בזה"ז אלא האי ברייתא ודאי בזמן המקדש וקודם תקנת ר"ג וב"ד נשנית וס"ל דכך ניתנה הלכה שאם בקשו לחרוש יחרושו כדקאמר בהלכה דלקמן אבל אינו מוסכם כך לפסק הלכה כהאי ברייתא אלא כסתמא דמתני' לפי משנה הראשונה דקודם ר"ג וב"ד וגם להאי דתני ר"ח לענין צירוף לא נשנית כך בהתוספתא וכך היא שנויה שם בפ"ק ג' אילנות של ג' בנ"א והשדה של אחר אע"פ שבעל השדה חורש מפני צורך שדהו ה"ז מותר והרמב"ם ז"ל לא פסק אלא כסתמא דמתני' במ"ש שם בהלכה ב':