מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית א:א:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sheviis 1:1:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sheviit 1:1:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שביעית · free full Hebrew text
Open in the reader →מה ערב שבת בראשית את מותר לעשות מנאכה עד שתשקע החמה וכו'. זהו כר' יוחנן במ"ק אליבא דר"ג בדף ד' גמר שבת שבת משבת בראשית מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין וכו' וכתבו התוס' שם דמה דמפיק מקרא בפ' בתרא דיומא שצריך להוסיף מחול על הקדש בשבתות וביו"ט איכא למימר כיון דלא הוי אלא כל שהוא לא קחשיב וכ"כ פ"ק דר"ה (ד' ט) וכתבו עוד שם דלההיא דמו"ק ולהירושלמי דשביעית לית ליה לר"ג תוספת כלל וסיימו אלא דלא קאי במסקנא הכי במו"ק וכו' וזהו לענין טעמא דר"ג במה שהתיר תוספת שביעית מיהו בתוספת שבת פלוגתא דרבוותא היא דבעל הלכות ושאר מפרשים ס"ל דתוספת שבת מדאורייתא אבל הרמב"ם ז"ל לא הזכיר מתוספת שבת בפ"ה מהל' שבת כ"א כתב שם לזמן בין השמשות משתשקע חמה כו' ובפ"א מהל' שביתת עשור בהלכה ו' כתב לתוספ' יוה"כ שהוא מן התורה וכ"כ הה"מ שם דלדעתו ז"ל לית לי' תוס' שבת דבר תורה ומ"ש שם דפסק כר"ע לגבי ר' ישמעאל היינו בדרשא דקרא ועניתם אבל בדרשא דבחריש ובקציר פשוט הוא דפסק כר' ישמעאל בהא משום דר"ג ובית דינו ס"ל כוותיה כמבואר בדיבור דלעיל אלא דאם כדבריו דהה"מ דר' ישמעאל ור"ע פליגי בדרשא דתוספת יוה"כ ולר"ע דיליף לי' לתוס' שביעית מבחריש וכו' לית ליה תוספת שבת ד"ת דלא דריש לרבות שבת וי"ט אלא מדרבנן בעלמא היא א"כ אמאי הביא הרמב"ם לדרשת ר' ישמעאל בתוספת יוה"כ שכתב שם לתוספת כניסתו ילפינן מדכתיב בתשעה לחודש בערב וביציאתו מדכתיב מערב עד ערב וזהו דרשת ר' ישמעאל לכך נראה דצ"ל דלענין כל האוכל ושותה בתשיעי וכו' מועניתם בתשעה דריש לה דהא לעיל כתיב בעשור לחודש ועניתם וגו' ומדכתיב בערב וכו' דרש לתוספת וכלומר דהשתא דכתיב בתשעה מאי בערב אלא לתוספת ולא היה גי' הרמב"ם בברייתא כמו שהיא לפנינו דמסיים אין לי אלא ביוה"כ שבתות וי"ט מנין וכו' ובת"כ גריס כמו כן בפ' אמור אבל בפסיקתא ראיתי שלא הביא הך ברייתא כ"א עד אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב עד ערב וכך היתה הגי' בגמ' שלפנינו והשתא פסק בכולא מילתא כר' ישמעאל ר"ל לענין תוספת יוה"כ ולענין דרשא דבחריש ומהטעם שנתבאר לעיל ומפרש הוא ז"ל דר' חייא בר רב מדפתי לא פליג אר' ישמעאל וכן ר"י לא פליג עליה אלא תרוייהו נפקא לן מהאי קרא אלא דאליבא דר"ע היא דאמרינן דס"ל דכולא קרא להך דר"ח בר רב הוא דאתא: