מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שקלים ב:ב:ב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shekalim 2:2:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shekalim 2:2:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שקלים · free full Hebrew text
Open in the reader →אנן תנינן אם נתרמה תרומה וכו'. אחר שביארתי בפנים להא דקאמר מאן תנא אם קרבה הבהמה ר"ש דלכאורה איפכא הוא לר"ש דהתוספתא שהבאתי ועל כרחך לפרש המבואר בפנים ואיך שיהיה דברי האומר דגם ברישא בעינן אם קרבה הבהמה יחידאה היא ולית הלכתא כוותיה וכן ביאר הרמב"ם בפי' המשנה ולא כתב דברישא צריך נמי עד שיקרבו הבהמה וכן בחיבורו שהעתיק דין דהרישא בפ"ג בהלכה י לא כתב אלא אם נתרמה התרומה מעל השוקל וכו' ובדין דהסיפא שהעתיק בהל' יא כתב הנותן מחצית השקל מן ההקדש ונתרמה התרומה ממנו כשיסתפקו ממנה יתחייב במעילה ויצא ידי מחצית השקל. הרי שדעתו לפרש המתני' כפשטה וכדמוכחא מהסוגיא דאנן תנינן וכו' ותני דבית רבי כיחידאה אתיא ומעתה עין בעין תראה שמה שכתב הרב כאן ורישא נמי דקתני וכו' היינו נמי שקרבה הבהמה וכו' ומסיים וכן מוכח בירושלמי במ"כ איפכא מוכח בירושלמי וכן אין דעת הרמב"ם כלל לומר כן וכבר ביארתי ג"כ הטעם בפנים בענין החילוק שבין רישא להסיפא ונרמז ג"כ בדברי הרמב"ם בדין דהרישא שכתב שזה השקל ברשות הקדש הוא שכבר תרמו על העתיד לגבות וכו' ור"ל ברשות הקדש הוא אבל לא כשוקל מהקדש ממש הוא ולא דמי להסיפא. ודע דנלמד עוד מדבריו דכל מקום שאמרו אם נתרמה התרומה כבר ברשות הקדש הוא מטעמא שתורמין על העתיד לגבות הוא כמו שביאר כאן. ולרש"י בב"מ דף נח מה שהוזכר לעיל אינו כן שפירש שם על הגבוי ועודנו בדרך כו' ומשמע דמחמת שתורמין על הגבוי כבר הוא דאמרינן הכי אבל מהסוגיא דהלכה דלעיל משמע מהא דקאמר אתיא כמ"ד תורמין על הגבוי וכו' ברם כמ"ד אין תורמין וכו' וכמו שהגהתי בפנים שכך הוא בתוספתא ראיה לדעת הרמב"ם כפירושו וכטעמו: