מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת ד:ב:ח
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shabbos 4:2:8 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 4:2:8) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →רב אמר חריות שגידען לשכיבה וכו'. האי מילתא מיתני בבבלי פרקין דף נ' ובענין אחר דתני רבה בר בר חנה קמיה דרב חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהן לישיבה וכו' ופסק הלכתא כרשב"ג דבמחשבה בלחוד מע"ש סגי וא"צ לקשר. ובהאי עובדא דרבי דלקמן דקאמר בחרו לכם חלקי אבנים וכו' גריס לה נמי בבבלי פ' כל הכלים בדף קכ"ה קצת בענין אחר דר' חנינא אמר לא הצריכן רב למעשה ור' יוחנן אמר הצריכן למעשה ומאי אמר להו ר' אמי אמר צאו ולמדום אמר להו ור' אסי אמר צאו ושפשפו אמר להו ודברי ר' יוחנן דהתם נוטין קצת לדברי ר' יוחנן דהכא אלא דהכא עד שיהא עליהן תואר כלי קאמר ולמאי דאמר התם בסידורן מע"ש בלבד סגי ומיהת גבי אבנים לא סגי במחשבה בלחוד ועד שיעשה ג"כ מעשה וטעמא מפני שמוקצות לבנין הם ולא דמו לחריות שגדרום לעצים דאי לאו דחשיב עלייהו בתחלה לעצים לאו מוקצות לישיבה הן הלכך בנמלך עליהן לישיבה בלחוד סגי וכ"פ הרמב"ם בפ' כ"ה בהל' כ"א לחלק בין נדבך של אבנים דדוקא אם למדום מותר לישב עליהן למחר ובין חריות של דקל בנמלך לישיבה או שישב עליהן מבעוד יום סגי וזה פשוט. והא דפסק בנדבך של אבנים כר' אמי ולא כרב אסי דעד שישפשפם משום דמילתיה דרב אסי אזלא כחברייא דהכא ומוקי להו הש"ס כיחידאה דאין להם זוג ודבר זה בלבד הוציא הרמב"ם מסוגיא דהכא בענין זה: