מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת ג:ג:יא
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shabbos 3:3:11 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 3:3:11) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →שואלין הלכות המרחץ בבית המרחץ וכו'. הכא פלוגתא דתנאי היא וכדאמר לקמן אשכח תני אין שואלין. ובבבלי דף מ' קאמר בפשיטות דהכל אסור כ"א לאפרושי מאיסורא מותר. והיינו אפי' בשארי הלכות שאינן מהלכות המרחץ או בבית הכסא מותר לאפרושי מאיסורא וכדכתב הרמב"ם בפ"ג מהל' ק"ש בהל' ה' ואם נזדמן לו להפריש מן דבר האסור בבית המרחץ ובבית הכסא מפריש וכו'. והרשב"א ז"ל בחידושיו כתב בירושלמי התירו אפי' לשאול הלכות המרחץ בבית המרחץ והביא להאי כהדא רשב"א עאל מסחי עם ר"מ וכו' אשכח תני שואלין הלכות המרחץ וכו' עכ"ל שם בהגי'. והגי' שלפנינו אשכח תני אין שואלין. ובהא לא אכפת לן מידי דהא מיהת משמע מהסוגיא דלאו למסקנא איתמר שואלין אלא דפליגי בה וכדפריך ולא כן שמואל שאיל לרב וכו' וכבר ביארתי בזה בפ"ג דע"ז בהלכה ד' דמה שהביא הרשב"א בשם הרמב"ן ז"ל שכתב דמסתברא דגמרא דילן לא שרי אלא לאפרושי מאיסורא ומעשה דר"מ נמי לאו הכי הוה כדמייתי לה בסמוך אלא כדקאמר הכא בקש להדיח לו וכו' עכ"ל. וכ"כ הב"י בסי' כ"ה בשם א"ח שהביא כך בשם הרמב"ן ע"ש וי"ל דאי משום הכי אפשר לפרש לפי נוסחא דכאן נמי בכעין זהו מהו לקנח מהו להדיח שביקש לעשות כך. וא"כ הא דהשיבו אסור לאפרושי מאיסורא הוא דהוי'. ודפריך עלה מהא דשמואל וכו' ומשום דשאלו במקום האסור כדמוכח מתשובת רב שהשיב וא"ל ואסור דאמרית לך אסור וא"כ אמאי לא השיב לו לר"מ לרשב"א נמי הכי בשאלה הראשונה אסור ואסור דאמרת לך אסור וממילא לא היה שואל עוד שאלה השנייה והיה מונע מעצמו מלעשות כן שהרי נסתפק לו כמבואר בפנים. ועל זה משני אשכח תנאי וכו'. ואיכא תנא דס"ל שואלין. ולפ"ז אי משום מעשה דר"מ לא הוו פליגי הסוגיות דהיינו הך כדלעיל ולסברה דרב לא פליגי נמי לדינא דאיכא למימר דהיינו נמי טעמא דר"מ שהשיבו משום דלאפרושי מאיסורא הוה אלא דדיוקא ואוקמתא דהסוגיות לא דמיין אהדדי דהכא משמע דלא מחלקינן בין אפרושי מאיסורא או לא אליבא דר"מ מדמוקי מילתיה כתנאי ודייק הכי מדלא השיב ר"מ לרשב"א כמו דהשיב רב לשמואל וכדפרישית. אבל ש"ס דילן לא דייק ליה להא משום דאיכא למימר דר"מ סמך עצמו על תלמידו שלא ילמד ממנו למקום אחר ולהשיב בבית המרחץ דידע הוא דאפרושי מאיסורא הוא מותר בדוקא. ודע דהר"ן ז"ל פי' לתשובת רב ואסור דאמרית לך אסור כלומר דאלו שאלתני על כך במקום המטונף היה אסור לי לאמרו עכ"ד וזה דוחק גדול. ועוד דמהיכי תיתי ישאל אותו לדין אחר במקום המטונף לשיצטרך לומר לו כן אלא דעיקרא דמלתא הכי הוא דשמואל היה סבור שאפשר שמותר לענות אמן במקום המטונף וכהאי דאמרינן בריש מכלתין דף י' שרי למימר הימנותא בבית הכסא וא"כ אף בעניית אמן נסתפק לו די"ל דהימנותא ואמן חדא הוא והשיב לו רב דשאני אמן דשם הוא ואסור והוסיף וא"ל ואסור דאמרת לך אסור וכלומר ואני השבתי לך משום דלאפרושי מאיסורא הוא. וללמדו זה לחלק בהכי ודייקא לישנא דאמרית לך אסור כדפרישית ומשמע ששאלו עכשיו במקום האסור וכדאמרן. והשתא מילתא דרב דהכא אזלא כמסקנת הש"ס דילן ונלמד מכאן דאם לאפרושי מאיסורא מותר להשיב בבית המרחץ ובבית הכסא בכל הדינים ואף דאינם מהלכות מרחץ וכה"ג וכדברי הרמב"ם הנ"ל: