מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת יז:א:ד

קודם להתרת כלי' שנו וכו'. הכא מדחי להא דר' ינאי דקאמר בחצר שלא עירבה מיירי דא"כ מ"ט דר"ש דקאמר הרי היא ככל הכלים וכו' והתם מדחי להא דר"א דאמר קנין וכו' וגלוסטרא ומדוכה קודם להתרת כלים נשנים וכו' גלוסטרא כדר' ינאי וכו' ור' יהושע סבר תוך הפתח כלפנים ור"ש סבר כלחוץ וכעין הא מדחי לקמן דאיכא למימר דבשלשה כלים וכו' הוא דקאמר שמטלטלין בחצר וכההיא דתוספתא שהבאתי ובחצר המעורבת קאמר ומשום דאידחי הא דר' ינאי ולא בעי לאוקי פלוגתייהו כדאוקי התם. אמר ר' זעירא מכיון דאת אמר בשנים מותר אפילו בארבעה ובחמשה מותר. כלומר שהרי אפי' בשנים שיהא עליהן תואר כלי בעינן כדאמרי בימי ר' אילא ומכיון שכן מה לי בשנים ומה לי ביותר ונמצינו למדין דכל שיש תורת כלי עליו ניטל אפילו בהרבה בני אדם זהו שכתב הרמב"ם בפכ"ה בהלכה ו' אבן גדולה או קורה גדולה אעפ"י שהוא נטלת בעשר בני אדם אם יש תורת כלי עליה מטלטלין אותה. והה"מ הביא כאן שיש שהקשו מההיא דרבה ורב יוסף סוף פ' במה מדליקין גבי כוורת וכו' עד ומדברי ההלכות ורבינו שלא הזכירו כלל להא דבמה מדליקין נ"ל שהן סבורין שמימרות אלו חלוקות ורבה ורב יוסף הוא שמחמירין בטלטול ואין הלכה כמותן עכ"ל. האמת הוא דרבה מחמיר בטלטול וכדמשמע מפירושו בדף קכ"ד לפלוגתא דר' נחמיה ורבנן במתני' לקמן כל הכלים ניטלין לצורך ושלא לצורך וכו' ורבא פליג עליה כדמפרש התם אלא דהוא גופה טעמא בעי מפני מה פסקו הרי"ף והרמב"ם כרבא לגבי רבה דהוא רביה וכדביאר הרמב"ם שם לעיל בהל' ג' וד' ואנן חזינן דבעלמא פסקו כרבה לגביה דרבא כההיא דפ' המוציא דף פ' הוציא חצי גרוגרת וכו' אמר רבה והוא שיש חיוב חטאת ביניהן וכו' והבאתי זה לעיל בפ"ק בהלכה א' בד"ה מה דאמר ר' יוחנן וכו' וע"ש וכן מצינו בהרבה מקומות דפסקו כרבה לגביה דרבא. ונראה דטעמייהו כאן משום דקאמר התם בסוף הסוגיא דהאי פלוגתא דר"נ ורבנן ואף רב ס"ל להא דרבא וכו' וכן משמע מהכא מהסוגיא דלקמן בהלכה ד' על האי פלוגתא דקאמר ר' יוחנן ורבנן דתמן חד אמר וכו' דנמי פליגי כעין פלוגתא דרבה ורבא דהתם בפירוש פלוגתייהו דר"נ ורבנן דמתני'. וכבר ביארתי בכמה מקומות דכל היכא דלא קאמר הש"ס בכל כה"ג ולא ידעינן מאן אמר דא ומאן אמר דא כדרכו בשאר מקומות דנראה דדברי ר' יוחנן הוא דאמר כהאי וחרנא אמר לצורך לצורך גופו ולצורך מקומו וכו' וזהו נמי כהאי דרבא דהתם. וא"כ קמו רב ור' יוחנן בשיטתא דרבא: