מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת טו:ב:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shabbos 15:2:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 15:2:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →הא רבנן לא. על הכלל דתני בשם ר' יהודה הוא דפריך כדפרישית בלשון הב' והוא העיקר. ולפי שיטת הש"ס דהכא דבחבל שהוא משוחל בפסיקייא מיירי אם כן פליגי בהא דלרבנן אעפ"י שעדיין מחובר במקצת להפסיקייא. א"נ שהוא משוחל ונמשך ממנו וגזרינן דילמא מבטל ליה ולר' יהודה מכיון דאכתי מחובר במקצת הוא א"נ שנמשך ממנו ואפי' אינו מחובר כלל לפסיקייא מכיון שהוא של הפסיקייא אינו מבטלו כמו שאינו מבטל להפסיקייא אלא שיטלו אחר כך מהדלי ויחברנו להפסיקייא. והתם מוקי פלוגתייהו דבחבל גרדי הוא דפליגי דרבנן סברי גזרינן אבל דגרדי אטו חבל דעלמא ור"י סבר לא גזרינן ולא בעי הש"ס דהתם לאוקי פלוגתייהו בחבל שהוא של הפסיקייא דהיינו כמו חבל דעלמא. והרמב"ם כתב דין זה בפ"י בהל' ג' בסתם וקושרין דלי וכו' אבל לא בחבל ונכלל בזה בין חבל דגרדי ובין חבל דפסיקייא וחבל דעלמא. ומ"ש שם גבי דין חבל שהיה קשור בפרה וכו' ואם היה חבל גרדי שמותר לטלטלו הרי זה מביא וכו'. ודקדק שם הה"מ דהא משמע דחילוק החבלים משום ביטול הוא וכן הביא הכ"מ בשם הרמ"ך ולאו קושיא היא דהוא ז"ל לא היה מפרש להא דרב מביא אדם חבל מתוך ביתו וקושרו וכו' דמטעם ביטול נגעו בה אלא ברייתא דאסרה בחבל דעלמא משום שאסור לטלטלו לפי שאין תורת כלי עליו כמבואר זה בדבריו בפכ"ה בהל' ו' אבל חבל גרדי מותר לטלטלו כדגריס התם אבתרה אמר שמואל כלי קיואי מותר לטלטלן בשבת וכן כל השייכים לכך תורת כלי עליהן. ורש"י שפי' גבי וקושרו בפרה וכו' ולא חיישינן וכו' ויבטל אותו שבפרה ונמצא האחד של קיימא לשיטתיה הוא דאזיל דדעתו דכל קשר של קיימא אפי' אינו מעשה אומן חייבין עליו אבל דעת הרי"ף והרמב"ם דתרוייהו בעינן וכל דלית ביה אפי' אחת מהן מותר לקשרו אף לכתחלה. וזהו דמסיים שם הרמב"ם בדין זה מפני שכל אלו הקשרים מעשה הדיוט הן ואינן של קיימא וכו'. ועיין בריש פרקין ובמקומות המצויינין שם מה שנתבאר מזה. ומה שכתב לעיל גבי דלי אבל לא בחבל לאו משום טלטול הוא כמו שרצה הה"מ להבין דבריו דהכי נמי משום טלטול הוא דליתא אלא דגבי דלי ודאי טעמא משום ביטול ואסור מיהת לכתחלה לקשור בכל חבל דקשר של קיימא הוא ואפי' אינו מעשה אומן לכתחלה מיהת אסור הוא. וזהו שמרמז הרמב"ם כאן גבי חבל דפרה ודאבוס פעם קושר ופעם מתיר וכו' ובכה"ג דוקא הוא דמותר אפי' לכתחלה וזה פשוט. ודע דאהאי דינא דחבל שבאבוס קושרו בפרה פריך עלה בהאי תלמודא לעיל פ' במה בהמה בהל' ב' ולא נמצא כמשתמש בצדדי בהמה בשבת וכו' עד דמסיק התם במספק חבל על חבל והאי דינא מוסכם הוא דאסור להשתמש בצדדי הבהמה ולא היה הרמב"ם. צריך לבאר זה כאן דדבר מבואר הוא במקומו לקמן בפכ"א בהל' ט' שכתב ואין נסמכין לצדי בהמה וכו' וא"כ ודאי מיירי כאן באופן שאין צריך לו לסמוך על צדדי הפרה אלא במספק חבל על חבל או כל כיוצא בזה:
כיני מתני' כל קשר וכו'. עיין בתוס' דף קי"ג ד"ה כלל אמר ר' יהודה תימא וכו' א"נ אמאי דקתני ברישא וכו' וזהו כמו דמפרש הכא כמבואר בפנים. ובמה שדקדק כאן לומר והוא לשעה היה מקום להביא ראיה לדעת מי שסובר דאפי' אינו של קיימא אלא שעשאו להתקיים כמה ימים כקשר של קיימא הוא ואין להאריך בזה דלאו דהלכתא היא: