מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת יא:ב:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Shabbos 11:2:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 11:2:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →העומד והחלל מצטרפין בארבעה. במה שפי' בפנים בפירוש הא' הוה ניחא נמי לדינא בענין דגבי חולית הבור מצטרף העומד להחלל ובין ברוחב ובין לגובה עשרה. כדלקמן אלא דא"א לפרש להאי דר' יוחנן דקאי על האי מתני' חדא דהא לקמי' הוא דמציין על המתני' חולית הבור וכו'. ועוד דהא לקמן בהדיא מסיק דמצטרף בין לרחב ד' ובין לגבוה י' ומאי קמ"ל ר' יוחנן בהא ומה איריא דקאמר בארבעה אפי' לגובה מצטרפין הן והאמת יורה דרכו דלקמן בפ"ה דעירובין הוא דשייך להאי דר' יוחנן כדגריס לה התם וכמבואר בפנים. ובענין שכתבו התוס' כאן בדף צ"ט בד"ה מסייע ליה לר' יוחנן וכו' א"נ מייתורא דמתני' שמעינן דמצטרפין לארבעה ולהשתמש על גבה וכו' האמת הוא דמצטרף החוליא לרחב ד' כדמשמע בפ' חלון. אבל בהא דסיימו ומיירי כשהחוליא גבוה י' וכו' לא משמע הכי לא מסוגיא דהכא דקאמר בהדיא דכן אנן קיימין בשאינן לא רחבים ד' ולא גבוהים עשרה. וא"כ האי גבוהין עשרה דקתני ע"י צירוף החוליא גבוהין י' הוא דקאמר וכן לא משמע כן מסוגיא דהבבלי פ' המוצא תפלין דף צ"ט דקתני נמי התם בור בר"ה וחולייתו גבוה עשרה טפחים וכו' וקאמר ר' יוחנן נמי התם אפ"ת בסמיכה הא קמ"ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה אלמא דהצירוף נמי לגובה הוא וכדפירש"י שם וסך הכל גבוה עשרה מקרקעית הבור וכו' וכך הם דברי הרמב"ם בפ' ט"ו בהל' ט' הבור וחולייתו מצטרפין לעשרה וכו' וקשיא מההיא דעירובין לדברי התוס' בפי' הזה. ובענין הצטרפות העומד עם החלל ברה"י דעלמא כתב הט"ז בסי' שמ"ה משמע דעובי המחיצות הם נמדדין עם החלל לד' טפחים וכו'. ויש לתמוה על שרצה לשנות לדברי הרמב"ם לכוונה אחרת שכתב שם וכן מקום המוקף ד' מחיצות גובהן י' וביניהן ד' על ד' וכו' וביניהן לא משמע בענין אחר אלא החלל שביניהן. ומה שהביא ראיה מהתוס' והרא"ש בההיא דהכוורת מה ראיה היא זו דודאי התם מצטרף הכל לרחב ד' שהרי זרקו וכיון דיש כאן בין הכל גבוה י' ורחב ד' הרי רשות הוא שזרק וכן בחולית הבור והסלע מצטרף החוליא לרחב ד' דטעמא דחזי למינח על גבה מידי אבל היאך נלמד מכאן לשאר חלל רה"י ולהשוותו לזה שנאמר אם זרק מר"ה לדבר שהוא גבוה י' ואין בהחלל ד' אא"כ תצרף גם להמחיצות יתחייב זה ודאי לא עלתה על הדעת ואף אם לא היינו מוצאים במקום אחר מבואר בהדיא דלא כדבריו ומכ"ש שמבואר בדברי התוס' בעצמן דבעלמא אין המחיצות מצטרפין להחלל. וכן מבואר מהש"ס בהדיא דבפ' חלון דף ע"ח ע"א ד"ה אלא וכו' כתבו שם לפ"ד דלעיל בפ' הזורק וז"ל ולא קאי האי טעמא אלא היכא דאין הבור רחב ד' מבפנים אלא ע"י צרוף חוליא והחוליא גבוה עשרה מבחוץ לר"ה דאע"ג דתוכו לאו רה"י הוא על גביו רה"י משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש. הרי מבואר דהתוס' בעצמן כתבו דלא הוי רה"י לתוכו אלא דוקא על גבה וא"כ ע"כ צריך אתה לחלק גם בכוורת מטעמא דאמרן דאל"כ דבריהם סותרין זה את זה. ועוד בהדיא מבואר בגמרא דעירובין דף פו ע"ב ופ"ז גבי האי דר"ח בן עקביא גזוזטרא שיש בו ד' אמות וכו' דלעולם בחלל רה"י בלחוד הוא דבעינן ד"ט על ד"ט דקאמר חוקק בה ד' על ד' וכו' וכדפירש"י שם ובציר מהכא לא סגי דאין מחיצה פחות מי' גבוה ואין מחיצה פחות מד' טפחים חלל שביניהם. והאי לא מצית לפרש כמו שרצה הט"ז לפרש דברי הרמב"ם ואין כאן ספק שביניהם שכתב הרמב"ם ג"כ על החלל בלבד הוא דקאמר: