מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין ג:ה:יב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Sanhedrin 3:5:12 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 3:5:12) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סנהדרין · free full Hebrew text
Open in the reader →אילו הוה ר' בא בר זמינא שמע מיליהון דרבנן מיזל הוה הרי משמע להדיא מהכא דמן הדין אסור להחמיר על עצמו במקום שאמרו יעבור ואל יהרג וכגון הכא דמסתמא בצינעא היה בביתו של העובד כוכבים ור' בא בר זמינא החמיר על עצמו משום שלא שמע מיליהון דרבנן דלעיל והיינו דקאמר ר' מנא דעכשיו היה לטובתו שלא שמע זה הדין שאילו שמע היה עושה כמיליהון דרבנן ולא היה מחמיר על עצמו והיה נהרג מהעובד כוכבים הזה שהיה מתכוין לכך ומכאן סייעתא גמורה לדברי הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ב מיסודי התורה הל' ד' כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו. והתוס' בפ"ב דע"ז דף כ"ז ע"ב ד"ה יכול אפי' בפרהסיא וכו' כתבו להביא ראיה מכאן שאם רצה להחמיר על עצמו אפי' בשאר מצות רשאי כמו שר' בא בר זימנא החמיר על עצמו וכ"כ הרא"ש ז"ל שם וזהו קשה דגמרי מר' בא בר זימנא ובהדיא מסיק ר' מנא לאו הכי וקאמר דמזלו היה דלא שמע הדין ולפי הגי' מיכל הוה פשיטא דמוכח דאין רשאי להחמיר על עצמו וכבר כתבתי בכמה וכמה מקומות שדרכו של הרמב"ם לתפוס המסקנא דהאי תלמודא כדתפסו הפוסקים ז"ל ללמוד ממסקנת תלמודא דילן ולא מדברי היחיד ור' מנא בתראה דהאי תלמודא כדמוכח מכמה מקומות ועוד דמיליהון דרבנן הוא דקאמר: