מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים ב:ב:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Pesachim 2:2:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Pesachim 2:2:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →בתוך הפסח מהו וכו'. לשיטתא דהאי ש"ס דמשני להא דמתמה הא באכילה אסור דמתני' במקו' שלא נהגו לאכול פת נכרים עסקינן ולא משני כדמסיק בבבלי. א"כ שפיר איכא לספוקי אם חמץ של עכו"ם בתוך הפסח מויתר בהנאה. אבל למאי דמסיק התם בדף כ"ט אליבא דרב אחא בר יעקב דמוקי למתני' כר' יהודה. ולא אסור חמץ לאחר זמנו אלא דישראל הא דנכרי מישרא שרי ובדין הוא דאיבעי למיתני דאפי' באכילה נמי שרי אלא איידי דתני דישראל אסור בהנאה וכו'. ואמרינן נמי דבדין הוא למיתני דאפי' תוך זמנו מותר בהנאה. ואיידי דתנא דישראל לאחר זמנו וכו' כדמסיים שם. א"כ לכאורה היה נראה דלשיטת הש"ס דהתם לא מספקא לן כלל דודאי חמץ של עכו"ם אפי' בתוך הפסח מותר בהנאה וכן נמי לרבא דלא פליג אדרב אחא בר יעקב לדינא אלא באוקמתא דמתני' וקאמר דלעולם איכא לאוקמי כר"ש. ומשום קנסא קניס לדישראל לאחר זמנו הואיל דעבר על בל יראה. והיינו נמי טעמייהו דרוב גדולי הפוסקים דפסקו הלכה כר' יהודה בלפני זמנו דעובר בלאו. משום דרבא לא פליג אדרב אחא בר יעקב בלפני זמנו. ומיהו מדגריס שם לקמן והדר בי' רב אחא בר יעקב וכו'. א"כ השתא לר' יהודה לא יליף לא יאכל חמץ משאור דראיה ולא יאכל אף אסור בהנאה במשמע ובין של ישראל ובין של עכו"ם אסור בהנאה אלא דכל זה תוך הפסח הוא. אבל בע"פ משש ולמעלה אף דאסור בהנאה כהסכמת רוב הפוסקים היינו בשל ישראל אבל בשל עכו"ם אין לנו הכרח לאסור בהנאה שהרי אפי' בתוך ימי הפסח פליגי הכא. ואף דלא מסיק האי ש"ס בהדיא דמותר בהנאה כדקאמר בפירכא והא תני לא ישכיר ישראל את ביתו וכו' אית לך מימר בדר עמו כלומר דהא לא שכיחא לישראל לדור עם העכו"ם כדאמרינן בפ' הדר חד ישראל דלא שכיחא וכו' מ"מ אין זה אלא לפירכא בעלמא להא דר' ירמיה דקאמר מותר ואותיב ליה מברייתא קמייתא ודחו לה בבא עמו והדר מותיב ליה מברייתא דביתו דהכא ליכא לשנויי כדשני. אבל עיקר הפירכא אינה מוכרחת כל כך דסוף סוף איכא לשנויי כגון דדיירי תרי ישראל בהאי ביתא עם העכו"ם ועוד דעיקרא דהאי ברייתא אינה שנוייה בתוספתא וכדאמרינן בשלהי חולין כל ברייתא דלא מתנייא בי ר"ח ור"א לא מותבינן מינה. מ"מ איך שיהיה די לנו להחמיר בתוך הפסח דאף חמץ של נכרי אסור בהנאה ולא מצינו לאחד מגדולי הפוסקים דאוסר בהנאה בחמץ של עכו"ם משש ולמעלה והטור בסי' ת"נ שהביא לדברי הר"ש בר אברהם מעשה בא לידי וכו' לא כתב שם אלא דאפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו בפסח. ובש"ע ריש סי' תמ"ג על שכתב חמץ משש שעות ולמעלה ביום י"ד אסור בהנאה מצויין שם בהגהה אפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו בשם הטור סי' ת"נ ולא מצינו זה בהדיא ואפשר דעל תוך הפסח קאי אלא הואיל דמזכיר איסור הנאה בחמץ זכר ג"כ דאפי' חמצו של עכו"ם אסור בהנאה והיינו בתוך הפסח: