מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים ב:א:א
Mareh HaPanim on Yerushalmi Pesachim 2:1:1 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Pesachim 2:1:1) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →כל שעה שמותר לאכול וכו'. הקשו התוס' למאי דעביד צריכותא וקאמר דחיה אי משיירא קא מצנע לה. וא"כ היכי שרי להאכיל לחיה אם דרכה להטמין הא תנן בפ"ק מה שמשייר יניחנו בצנעא כדי שלא תטול חולדה בפניו ויהא צריך בדיקה וכ"ש שלא יתן לה לאכול והיא תצניעהו. ותירצו דיש לחלק בין חיה לחולדה וכו' והרא"ש בשם הר"ש מביא לתרץ דמתנ' בחיה כפותה מיירי שאינה יכולה להצניע וה"ק דאי משיירא לה בשאין כפותה ה"א דנגזור כפותה אטו שאינה כפותה. בלאו הדוחק דפי' הזה קשה דא"א להולמו כלל. דאם נדחוק לפרש כדבריו בהא דקאמר הש"ס אבל חיה דאי משיירא קא מצנע לה אימא לא היינו משום דבשאינה כפותה קמצנע לה אימא אפי' בכפותה לא אבל היאך נפרש להא דהדר קאמר ואי תנא חיה משום דאי משיירא מיהת מצנע הא הכא בכפותה מיירי והיה צריך לדחוק עוד יותר ולומר משום דשאינה כפותה מיהת מצנע הלכך לא גזרינן בכפותה. וכל זה דוחק גדול. ומסיים הרא"ש ז"ל והפירוש הנכון י"ל ומאכיל לבהמה וכו' והוא עומד עליהם עד שיאכלום ולא יעלים עיניו מהם עד שיאכלו ויבער המשוייר ומתני' היתר הנאה קמ"ל. ולעולם צריך ליזהר שלא יצניעו וה"פ דאי תנא בהמה דאי משיירא קא חזי ליה היינו דאף אם מחמת טירדא יעלים עיניו מהם יחזור ויבער המשוייר דהא קא חזי ליה עכ"ל ולדבריו מתיישב הא דדקדק המהרש"א על הא דכתב רש"י ז"ל לדיוקא איצטריך וכו' מיהו למאי דעביד צריכותא איכא למימר קצת דלגופיה איצטריך משום דבהמה וחיה גרע דמשיירא דלא שייך באדם עכ"ל. ולדברי הרא"ש דבאמת צריך ליזהר שלא יצניעו א"כ ליכא למימר דהיא גופה צריך להשמיענו. דהא שמעינן לזה מפ"ק ומה שמשייר יניחנו בצינעה וכו'. וא"כ לעולם צריך הוא ליזהר בזה ובכיוצא בזה והש"ס עביד האי צריכותא למאי דתני השתא לכל הני: