מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים א:א:יג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Pesachim 1:1:13 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Pesachim 1:1:13) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פסחים · free full Hebrew text
Open in the reader →הדא דתימר בשיש בדעתו לחזור וכו'. בבבלי דף ו ע"א גרסינן מימרא דרב יהודה אמר רב המפרש והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער. שמשלשים יום ואילך חל עליו להזהר בהלכות פסח. אמר אביי הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער לא אמרן אלא שדעתו לחזור אבל אין דעתו לחזור אין זקוק לבער א"ל רבא ואי דעתו לחזור אפי' מראש השנה נמי אלא אמר רבא הא דאמר' קודם שלשים יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער. ופי' רש"י ז"ל ואי דעתו לחזור בימי הפסח אפי' מר"ה נמי דכי הדר ביה בימי הפסח עבר עליה וההיא שעתא לאו ברשותיה הוא דליבטליה שהרי איסור הנאה הוא ואינו שלו וכשראהו עבר עליה. ולפ"ז מפרש להא דרבא גופיה לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור בתוך הפסח אבל דעתו לחזור בתוך הפסח אפי' קודם ל' יום זקוק לבער כדי שכשיחזור בתוך ימי הפסח לא ימצא חמץ בתוך ביתו. וכ"כ הר"ן ז"ל לפי פירש"י וסיים וכתב ולפ"ז איכא למימר דלא פליג אירושלמי דאמר ולא אמרן אלא בשדעתו לחזור אבל אין דעתו לחזור אפי' קודם שלשים יום זקוק לבער. וה"ק לא שנו שאין זקוק לבער אלא בשדעתו לחזור קודם הפסח אבל אין דעתו לחזור עד תוך הפסח אפי' קודם ל' יום זקוק לבער. ואחרים פירשו דשאין דעתו לחזור כלל עד אחר הפסח אבל דעתו לחזור בין בתוך הפסח בין קודם הפסח צריך לבער שמא יחזור ע"פ בין השמשות ולא יהי' לו פנאי לבער וכ"כ הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ב מהל' חמץ ומצה. ובירושלמי לא משמע הכי עכ"ל הר"ן בזה. ואומר אני שאם באנו להשוות להא דהכא עם הא דרבא דהתם לפי פי' רש"י בדוחק כדפי' הר"ן דאין דעתו לחזור דקאמר היינו עד תוך הפסח וכדי לדמות בכוונת הענין לדינא לסברת רבא דהלכתא כוותיה טפי ניחא לן לפרש להא דהכא כדפרישית בפנים. ועולה לדינא כהאי דרבא וכפי פי' הרמב"ם ז"ל דהא דתימר קודם ל' יום א"צ לבדוק ולבער בשיש בדעתו לחזור מיד ולא יתעכב שם דתלינן שיבא זמן מה קודם הפסח בכדי שיהא לו פנאי לבער אבל אין בדעתו לחזור מיד חיישינן שמא יתעכב עד סמוך לחג הפסח. ולא יבא עד ע"פ בין השמשות ולא יהי' לו פנאי לבער הלכך אפי' קודם ל' יום צריך לבדוק ולבער באופן שפי' הזה יותר מתיישב על הלשון והכוונה לדינא דעל פירש"י יש לדקדק דמאי קמ"ל פשיטא אם דעתו לחזור בתוך הפסח שצריך לבער עכשיו. וכבר דקדקו כזה על פירש"י. ועוד מאי ס"ד דאביי למימר דהא דאמרן תוך ל' זקוק לבער אלא שדעתו לחזור בתוך הפסח וכו'. דכך צריך לפי פירש"י דמשום הכי פריך ליה רבא ואי דעתו לחזור וכו'. וכי איצטריך ליה למימר דבדעתו לחזור בתוך הפסח שזקוק עכשיו לבער עד דאקשי ליה רבא להא. ולפי' הרמב"ם ניחא דה"ק אביי לא אמרן דתוך ל' יום זקוק לבער אלא שדעתו לחזור לביתו קודם הפסח. הלכך הואיל וחל עליו בתוך ל' יום חובת הלכות פסח יבער קודם צאתו דשמא לא יספיק לו זמן לבער כשיבא. אבל אין דעתו לחזור כלל לביתו קודם הפסח לא חל עליו מצות ביעור ואין זקוק לבער ועלה אקשי ליה רבא ואי דעתו לחזור וכו' כלומר ואי הכי מיירי שדעתו לחזור קודם הפסח א"כ אפי' יוצא מר"ה יהא זקוק לבער דשמא לא יספיק לו זמן לבער בבואו קודם הפסח. אלא אמר רבא הא דאמרן קודם ל' יום וכו' כמבואר לעיל לפי פי' הרמב"ם ואתיא שפיר לדינא נמי להא דהכא ממש כהאי דרבא כמבואר אלא שבענין דעתו לחזור ואין דעתו לחזור דהכא צריך לפרש כדפרישית ואין כאן שום דוחק דסתם לשון חזרה הוא כך שדעתו לחזור לביתו בכל עת שיכול למהר חזרתו. עוד כתב הר"ן וז"ל וגרסינן בירושלמי ובספק אבל בודאי אפי' מר"ה. כלומר דכי אמרינן קודם לפסח ל' יום אין זקוק לבער הני מילי בספק כלומר שאין שם חמץ ידוע אבל יש שם חמץ ידוע בודאי אפי' מר"ה זקוק לבער. ואינו נראה כן לפי גמרתנו דמדאמר לישנא דאין זקוק לבער ולא אמר אין זקוק לבדוק משמע דקודם ל' יום אפי' יש שם חמץ ידוע אין זקוק לבערו לפי שעשאוהו כחמץ שנפלה עליו מפולת דסגי ליה בביטול בעלמא עכ"ל. ולפע"ד קשה לי האי פירושא דלפי דקדוקו מגמ' דילן דנקט לישנא דלבער אפי' בחמץ ידוע מיירי. א"כ הכא דנקט לישנא דלבדוק היאך אנו מפרשין על חמץ ודאי הלא אין צריך לבדוק אחריו. וה"ל למימר אפי' מר"ה יבערו ובלאו הכי האיך שייך הכא לחלק בין ספק חמץ לודאי חמץ לתלותו בענין חזרה דאיירי הכא וכמדומה לי שהיותר נכון לפרש דספק ודאי דקאמר ג"כ על ענין החזרה דאיירי כאן הוא דקאמר כדפרישית בפנים. דהא דאמרן בשאין דעתו לחזור מיד אפי' יצא לפני ל' יום צריך לבדוק. והיינו לבער דכך הוא לישנא דהאי ש"ס. וכשתתבונן בכל הסוגיא דהלכה זו תמצא דלבדוק דקאמר היינו לבדוק כדי לבערו. וע"ז קאמר דוקא בספק לו אם יחזור מיד או לא ואין דעתו בודאי לחזור מיד בהא הוא דאמרינן דלא מחמרינן אלא אף לפני ל' יום זמן מה אבל בודאי שמחליט בדעתו שלא לחזור לביתו עד קודם הפסח אפי' יצא מר"ה צריך הוא לבדוק ולבערו דהשתא חיישינן טפי שמא לא יבא עד ע"פ בין השמשות. ולא יהי' לו פנאי לבדוק ולבערו. ולפ"ז לית כאן שום פלוגתא אגמרא דילן אלא דפירש לן טפי מגמרא דילן דסתם רבא דבריו. ומיהו מסתמא משמע דלפי גמרא דילן אין לחלק. והאי דר' בא נמי שפיר טפי מיתפרשא אם אנו מפרשין דלא איירי כאן בספק חמץ ובודאי חמץ אלא הכל לענין החזרה הוא דאיירי הכא ותו לא מידי בזה: