מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ז:ד:ג

מתוך שהוא מעכן הן עושות יותר לשנה הבאה על כרחך דמשום פאה קאמר דכשהן עושות יותר לשנה הבאה יתרבה ג"כ חלק העניים בפאה שאין פוחתין לפאה מששים דאלו משום עוללות אטו כל השנים שוות בהן ושמא לשנה הבאה לא יהיו עוללות כלל שכל האשכולות יהיה להם כתף ונטף והרי מכאן תשובה על קושית התי"ט שהקשה על פירש"י בריש מ"ק שפי' שיש בהם חלק לעניים פאה ועוללות וכן פי' הר"ב והקשה לטעמא דדין שותף יש להם שהרי כאן אם הניח פאה כבר נתבשלו הגפנים ואינו מדל אלא לשנה הבאה ואין כאן שותפות לעניים לשנה הבאה בקצה הזאת שהניח בה פאה עכשיו עכ"ד ולק"מ דמה בכך שלא תהיה השותפות בקצה הזאת שהניח פאה עכשיו מ"מ מחמת שמדל תעשה יותר לשנה הבאה ויתרבה גם חלק הפאה לשנה הבאה כמו שאמרנו ובלא"ה מוכרח הוא מהסוגיא דמשום פאה קאמר כדקמסיים דהתם גבי שדה מצוי הוא לזורעה ירק וכו' ויבריח פאה מן העניים לשנה הבאה ומה דלא נקט הרמב"ם כ"א עוללות בלישניה היינו טעמא דמילתא פסיקא הוא דנקט דאחר שנודעו העוללות כדכתב שם בפ"ד הלכה כ"ד יש כאן ודאי חלק העניים משא"כ בפאה דדינה לכתחילה להניח בסוף הבצירה וא"כ בשעה שהוא מדל לאו מילתא ברירא הוא דיש שם פאה אבל באמת אילו כבר הפריש פאה וכדתנן נותנין פאה מתחילת השדה וכו' והוא רוצה אח"כ לתקן כרמו מה שיהא שייך איזה תיקון שייך ג"כ חלק העניים בהפאה שהפריש וזה פשוט הוא ודע דהכא מתרץ הש"ס קשיא דר"י אדר"י משום האי טעמא מתוך שהוא מעכן וכו' ולעיל בפ"ה משני שינויא אחרינא תמן הן גרמו לעצמן ולא באו וכו' ומיהו שינויא דקושיא דרבנן אדרבנן על כרחין צריכין כדמשני התם תמן אפשר וכו' ופשיטא למאי דקאמר הכא דבכרם שייך תיקון לשנה הבאה מה שאין כן בשדה דקשיא טפי דרבנן אדרבנן וע"כ כדמשני שם ועיין במה שדקדקתי שם לדעת הרמב"ם בדין המרבץ שדהו: