מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ו:ו:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Peah 6:6:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Peah 6:6:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →תני רשב"ג אומר כשם וכו'. בתוספתא כתובה בהיפוך ונשתבשה הגי' וכן הר"ש ז"ל כתבה ע"פ גי' דהאי ש"ס שלפנינו בדברי רשב"ג אבל בדברי רבי העתיק הוא ז"ל א"ל רבי מה להקמה מצלת את העומר שהורע כח העני בו יציל עומר את הקמה שיפה כח העני בה. ואם כך היתה הגי' לפניו פשוט הוא ואפשר שנתחלפו התיבות בהשיטות בדברי רבי ומיהו למאי דפרישית בפנים א"צ להגיה כל כך ומבואר הוא דהיינו הך:
מדברי שניהן נלמד מצילין עומר מעומר וכו'. הקושיא מבוארת למאי דפרישית בפנים וכן להא דמסיים ואין מצילין קמה מקמה ולא חש הש"ס לתרץ מפני שכבר תירצו לעיל בריש ההלכה דמקשה ולמה עומר שסביבותיו עומרין וכו' וכדפרישית ומשני שאני עומר שסביבותיו עומרין וכו' כמבואר לעיל:
רבי יוסי אומר אם באת רשות העני באמצע וכו' הביא הר"ש ז"ל להתוספתא והתוי"ט כתב תימא דמשכחת לה בפאה דשייכא באילן וממה שבארתי התוספתא בפנים לק"מ וא"צ לסברת תירוצו שמחמת כך הניח בתימא על דברי הרמב"ם בפי' המשנה עיי"ש ומלבד דזה בין הסברא לחלק בין דודאי שכיח שיבא הרשות באמצע ובין דאינו שכיח כ"א בדרך מקרה ששכח או שנתן הפאה שלא כמצותה לכתחילה ראיה גדולה לזה מהמסקנא דמסיק בסוף ההלכה דלא בעינן שבאת ממש אלא אפי' נראית לבוא וא"כ היינו מה שבארתי התוספתא דבתבואה וכרם בודאי נראית לבוא ובפירות האילן מן הסתם אינה נראית לבוא כ"א דרך מקרה מה דלא שכיח ועיין בסוף הלכה: