מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ה:א:ג

אמר ליה ר' יוסא שמענו שהוא פטור ממעשרות. הר"ש ז"ל הביא מקצת מהסוגיא וכתב דר' יוסי סבר דאפי' לב"ה פטור משום הפקר ב"ד. ונראה דאף אם לא היינו גורסין להא דר' יוסי דלקמן לא הוי משמע לפרש דבניחותא קאמר ומכ"ש דמסיק לקמן לר' יוסי בהדיא דלב"ה עניים מעשרין ואוכלין והוא ז"ל חיבר האי שהפקר ב"ד הפקר לריש דברי ר' יוסי ואינו כן אלא דחסר כאן תיבת מנין שהפקר ב"ד הפקר וכמו דגרסי' בשקלים ומילתא באנפי נפשה היא כמו ששנויה התם ולבסוף מסיק דר' יסא מדחי לה וקאמר בלשון תמיה וכי שמענו ממתני' דפטור ממעשרות דאיכא למימר דלב"ה אה"נ דעניים מעשרין ואוכלין וכלומר דמהכא נמי לא שמעינן מידי. ומיהו לענין דינא אע"ג דהכא מדחי לה ר' יסא דממתני' לא שמע מינה מידי מ"מ משמע דהואיל ובכ"מ אמרו סתם הפקר ב"ד הפקר דכשאר הפקר גמור הוא ופטור מן המעשר וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בדין זה כמו שהבאתי בדבור דלעיל שכ' שם מפני שאין אנו יודעים איזה מהן שהיתה לקט וספק מתנות עניים לעניים שנאמר תעזוב הנח לפניהן משלך. וא"כ פשוט הוא שבדין זה דהוי כמתנות עניים ממש ופטור מן המעשרות אלא דע"כ אתינן הכא גם לטעמא דקנס שקנסו ב"ד אותו ועשאוה כהפקר דאל"ה אמאי אין אומדין אותה כמה לקט ראויה לעשות כדאמר הכא לעיל וכן מסיים הרמב"ם שם ויש לי ראיה ללמוד דגם בעלמא כל שהפקירו ב"ד מחמת קנס הרי הוא הפקר גמור ופטור מן המעשר דבפרק האשה רבה (דף פט) וכן בגיטין (דף לו) יליף ר' יצחק דהפקר ב"ד הפקר מקרא דעזרא כדיליף הכא ור' אלעזר אמר מהכא אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון ראשי האבות וגו' וכי מה ענין ראשים אצל אבות לומר לך מה אבות מנחילין את בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו והנ"מ בין הני דרשי דקראי נראה דלמאן דיליף מקרא דיהושע לא שמעינן דהפקר ב"ד כשאר הפקר שפטור ממעשר דהא לא הקישו הכתוב אלא לנחלה ואין נחלה פטור ממעשר אבל למאן דיליף מקרא דעזרא וכתיב יחרם כל רכושו והרי החרם כהקדש הוא ופטור מן המעשר והיינו נמי טעמיה דהרמב"ם דמביא בפ' כ"ד דסנהדרין בהלכה ו' קרא דעזרא ללמוד ממנו דהפקר ב"ד הפקר ולא הביא כהאי מ"ד דיליף מקרא דיהושע דקדים מקרא דעזרא אלא משום דמהתם שמעינן דכהפקר גמור הוא ופטור מן המעשר: