מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ד:ו:ה

איתפלגנון ר' יונה ור' יוסי חד אמר הראוי ליטול זכה וכו'. מבואר בפנים היטב וא"צ לשבש הגי' מלבד מהא דמותיב לקמן ממתני' דפ"ה ממעשר שני דצ"ל הא מתני' פליגא על מ"ד הראוי ליטול זכה וכו' וזה טעות דמוכח הוא וכמבואר. ולענין העולה ממסקנא דהכא דלמ"ד הראוי ליטול אותו זכות בעינן דהוא שיכול לזכות לאחר ואי לא לא דלדידיה מוקי להמתני' דפ"ק דגטין לצדדין דרישא מיירי שמזכה הגט לאשתו ע"י בן חורין שכן הוא ראוי לקבל גט בתו וסיפא שטר שחרור זה לעבדי מיירי שמזכה לו ע"י עבד של אחר שכן הוא ג"כ ראוי ליטול ולקבל גט שחרורו מיד רבו שלו כמבואר למה שציינתי בפנים וכך הוא הדין לפי מסקנת הבבלי פ"ב דגיטין (דף כג ע"ב) בענין שהעבד מקבל גט לחבירו מיד רבו של חבירו וכו' מיהו בהאי אוקימתא דמתני' דפ"ק דגיטין לא נחית הש"ס הבבלי להא דאע"ג דקיי"ל דגבי פאה מי שראוי ליטול בעינן דהוא שזוכה לאחרים כדאמרינן דמגו דזכי לנפשיה וכו' וכה"ג אמרינן במציאה כמבואר בפ' שנים אוחזין מ"מ גבי גט שאני הוא דדעת אחרת מקנה להזוכה הזה שיזכה להאחר ומוקי הש"ס הבבלי למתני' דפ"ק דגיטין דטעמא הויא משום דכל האומר תנו כאומר זכו דמי כדאמר התם (דף יא ע"ב) לענין דלא מוכחא מהמתני' דהתופס לב"ח במקום שחב לאחרים שיקנה וא"כ ה"ה לענין זה דאף שאין זה הזוכה ראוי הוא ליטול לעצמו אותו. הזכות קונה הוא להעבד ומטעמא דאמרן. ובענין דין התופס לב"ח וכו' בארתי בפ' שנים אוחזין שם דמ"ש הטור בסי' קה דאם זה התופס הוא ג"כ ב"ח של הלוה אז יכול הוא לתפוס לאתרים ואפי' לא תפס לעצמו כלל דאיכא מגו דאי בעי זכי לנפשיה וכו' וכן דעת רוב הפוסקים וכתבתי שם ללמוד מדברי הרמב"ם שגם דעתו ז"ל כן וע"ש: