מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה ג:א:ח

עד כדון בשהיה יבש מכאן ומכאן וכו'. אחר שנתבארה הסוגיא בפנים היטב הדק אחר העיון אין מן הצורך להרחיב הענין יותר כ"א עין בעין תראה שהן הן דברי הרמב"ם ז"ל שם בהלכה י"א וי"ב ומבוארים דבריו בכל ובמ"ש בשבת או חרדל הטעם שהרואה אומר ערוגות וכו' ולמד זה מדברי ר' יוחנן דקאמר מפני שדרכן וכו' וכמבואר בפנים ובזה רמז ג"כ להטעם דהלכה י"ב בד"א כשהי' יבש מכאן וכו' והכל כדפרישית דהאי עד כדון ודאי בעיא היא ובסוף הסוגיא הוא דאיפשטא והמעיין יראה היך מדויקת כל הסוגיא ובמאי דקאמר חציו לח וכו' אף ר"ע מודה וכן והתנינן וכו' ובזה לא תצטרך להפירושים שנמצאו והביא הכ"מ שם דודאי מהך דחברייא לא איפשטא מידי. ולא לכל סיבובי הדברים אשר המה שמה. ובענין שיטת ר"מ לס"ד דר' בא בשם ר' יוחנן הוה כההיא דמנחות (דף ע"א) ג"כ להס"ד דר"ע במנמר לקליות קאמר ולמאי דדחי לה ר' יוסי כדפרישית בפנים דמוכרח הוא דאף ר"ע לא ס"ל דלח ויבש ב' מינין הן דהא מוכרח מהמתני' דבחציו לח וחציו יבש מודה הוא א"כ אתיא דר"ע אף במנמר לאוצר כדקאמר התם לר' יוחנן ומזה תדע ג"כ דהך דחברייא לא קאי למסקנא וכל הדברים ברורים ומבוארין ואין להאריך יותר: