מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה א:ג:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Peah 1:3:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Peah 1:3:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי פאה · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי חייא בשם ר' יוחנן במחובר וכו' מסתברא דפליגי במילתיה דר' יוחנן היאך מפרש להאי דברי ר' יהודה במתני' כמבואר בפנים וראיתי להר"ש ז"ל שהביא להאי. וכגי' שהוא לפנינו אלא כי אנן קיימין בשאינו מתכוין לפטור שדהו ויש שם ט"ס בדבריו בסיום הפירוש שפי' בזה ומיהו קשה להבין דבריו ולפירושו נראה דהך פלוגתא מילתא באנפי נפשה היא ולא לפרש דברי ר' יהודה דמתני' שכך סיים שם והשתא דר' יוסי דלא כר' יהודה וצ"ל וכו' וזהו לשיטתו שפי' לעיל דברי ר' יהודה דמתני' דאם שייר קלח אחד במחובר איירי ודוקא במחובר שאז יכול להוסיף עליו אבל לא בתלוש וכו' אבל היכא דלא נתן כלל במחובר מודה ר' יהודה דנותן מן התלוש כדמוכח בתוספתא ונראה שהיה מפרש להתוספתא דלקמן לא נתן מן הקמה יתן מן העמרים וכו' כסיומא דמילתיה דר' יהודה היא והלכך מחלק בין אם נתן איזה פאה במחובר ובין אם לא נתן כלל ואף דאין סברא לחילוק הזה אליבא דר' יהודה. והתוספתא לא נתן מן הקמה וכו' נראה דברייתא אחריתא היא וכך הובאה בהגוזל קמא דף צ"ד ובכמה מקומות בש"ס ולא בשם דברי ר' יהודה והכא פליגי אם ר' יוחנן היה מפרש מילתיה דר' יהודה במחובר או בתלוש וכן מדקאמר בפשיטות אם במתכוין לפטור את שדהו כבר נפטרה אלמא דלא שייך כלל הוספה. אם כבר נפטרה שדהו וזה בין בתלוש בדס"ל לר' יוסי משום ר' יוחנן במילתיה דר' יהודה ובין אם מפרש כר' חייא בשם ר' יוחנן דבמחובר מיירי ר' יהודה והיינו דא"צ להוסיף אם כבר נתן כל הפאה לאותה השדה. וגם להתוספתא שלפנינו דלא כתוב בה ב' פעמים א"ר יהודה כמו שהועתקה בדברי הר"ש (או שיש ט"ס בדבריו) כ"א אחר דברי ר' יהודה כתוב סתם בד"א בזמן שנתן את הפאה ומבקש להוסיף. נוכל לפרש דלא אדברי ר' יהודה לחוד קאי אלא בד"א דפליגי ת"ק ור"ש ור' יהודה לעיל בזמן שנתן בתחלה או באמצע את הפאה של כל השדה ועכשיו מבקש להוסיף לבסוף כדי לקיים מצות לא תכלה דכך היא עיקר מצות הפאה ובהא פליגי דלת"ק א"צ להוסיף כלום לבסוף אלא כבר יצא כדקתני בהדיא התם במילתיה דת"ק ואם נתן בין בתחילה בין באמצע בין בסוף יצא. ולר"ש צריך שיתן בסוף כשיעור המשתייר כדלעיל ולר' יהודה אם שייר וכו' ונוכל לפרש השתא לדבריו או במחובר או בתלוש וכדפליגי הכא אבל אם לא נתן בתחלה את כל הפאה לכ"ע צריך שיתן אותה לבסוף ואף הת"ק מודה בזה. והשתא נוכל לקיים פי' הרמב"ם במשנה במילתיה דר' יהודה כדפרישית ודקדוק התי"ט דליתני אם נתן קלח וכו' דקדוק קל הוא וכמה פעמים ששנינו במשנה לשון שייר ואף ששייך בו יותר ל' נתן: