מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ערלה ב:ג:ה

שאור של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו וכו'. נראה שזה נלמד מהמתני' הלכה ה' דלקמן דלא אשמעינן התם בסיפא להרבותא אלא אעפ"י שנפל שאור של האיסור לתוך עיסה שכבר נתחמצה בשאור של היתר אפ"ה אוסר ומשערין בשאור הזה של האיסור אם יש בו כדי לחמץ אלו היתה העיסה מצה שעדיין לא היתה מחומצת כדביאר לזה הרמב"ם בפי"ו שם בהלכה י"ו ומכ"ש בגוונא דרישא דמתני' דלקמן בהלכה ה' דפשיטא דאסור ולא היה צריך להעתיקה ואי איתא דהשאור של איסור אוסר אפי' בשהגביהו ונתחמצה העיסה א"כ מהטעם השאור שקלטה בתחלה הו"ל להתנא לאשמעינן לרבותא זו אלא ודאי דלאחר שהגביהו אינו אוסר דלא אמרו אלא כשהאיסור בתוך ההיתר שאעפ"י שעכשיו לא צריך לחימוצו רואין וכו' אבל אם הגביהו לא חיישינן לחימוץ מחמת קליטת הטעם שלו שבתחלה ולפיכך קאמר לה הש"ס בפשיטות ה"ז מותרת: