מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ערלה ב:א:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Orlah 2:1:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 2:1:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ערלה · free full Hebrew text
Open in the reader →הלכה כסתם מן מה דתנינן סאה תרומה שנפלה למאה וכו'. כדפרישית דמשמע ממתני' דריש פרקין וכן ממתני' דלקמן דסתים לן רבי כאן הלכה כר"א דתרומ' דבעינן אחד ומאה וביאור דבר זה כך הוא שהרי ממה דשנה התנא שנפלה למאה ומפרש לה ר' אלעזר לקמן דלית כאן מאה ומשום דאי כשנפלה למאה א"כ יש כאן אחד ומאה ומאי האי דקתני התרומה מעלה את הערלה הא אין כאן תרומה כלל דכשיש כאן אחד ומאה מרים את התרומה וצריך הוא להרים כדתנינן ומאה הנשאר הכל חולין הוא וא"כ כשנפלו אח"כ הג' קבין של ערלה או של כלאי הכרם הרי הן עולין באחד ומאתים מלבד התרומה ואפי' אם נפלו לתוך החולין קודם שהרים את התרומה אכתי לא שייך למיתני התרומה מעלה את הערלה שהרי אין כאן צורך כלל להתרומה להעלאת הערלה או לכלאי הכרם דבלאו התרומה איכא שיעור העלאה להג' קבין של ערלה או של כלאי הכרם והלכך מפרש לה ר' אלעזר דלאו דוקא שנפלה למאה קתני אלא שנפלה לתוך צ"ט ובין הכל הוא מאה והשתא צריך צירוף התרומה לשיעלו הג' קבין של ערלה או של כלאי הכרם וזהו ששנה ר' התרומה מעלה את הערלה וא"כ ממילא מוכרח הוא דסתים לן כר"א דתרומות שצריך א' ומאה מדקתני סאה תרומה שנפלה לתוך צ"ט והרי לפניך ראיה גדולה ונכונה לפירוש הרמב"ם במתני' דלקמן דאי כפי' הר"ב שמלבד זה דוחק גדול הוא ואין מקום לפירושו שפי' בתחילה דסתם מתני' דלקמן כר' יהושע וכו' ואין הדעת סובל לפרש כך דקשה דכי מפרשינן להאי ועוד דקאמר ר' יהושע ששיעורו ג' קבין זה לא שמענו אלא אפי' משהו יותר נקרא ועוד אליביה וכך הוא מוכרח מדברי הש"ס דלעיל בפ"ד דתרומו' ומייתי לה נמי הכא לקמיה ר' יהושע אומר מוסיף כל שהוא ומעלה ולקושיא זו על פירושו אין ליישב כלל ועוד קשה טפי על מה דמסיים הר"ב א"נ מצינן לאוקמי כר"א דהלכתא כוותיה וכו' הרי הש"ס קאמר להדיא דרבי סתם לן הכא והלכה כסתם ואם דאנחנו מצינו לפרש כר' יהושע או כר'א א"כ אין כאן סתם אחר המחלוקת ונשאר בספק ועוד בלאו הכי היה קשה לי תמיד לפירושו שכתב דלר"א דתרומות מיירי כגון שנפלה סאה של תרומה לתוך צ"ט סאין וחצי סאה של חולין וכו' וכי היאך שייך לפרש לישנא דהמתני' מעצמו כן והא ר' אלעזר בגמרא דמפרש להמתני' לא קאמר הכי אלא שנפלה לתוך צ"ט וכלומר דהיינו מאה דקתני משום שבין הכל הוא מאה וכן למאתים דמתני' דלקמן היינו שנפל לקצ"ט וא"כ בין הכל הוא מאתים אבל החצי אין במשמע הלשון כלל סוף דבר לא נאריך בפירוש זה הדחוק ומוקשה והעיקר כפי' הרמב"ם בכולא מתני' דלקמן שנכלל בה הב' משניות הסדורין בדפוס המשניות וכמו שתמצא לקמן הביאור הנכון בדבריו ותירצתי כל הקושיות שמצאתי על דבריו וסתרתי כל הפירושים האחרים שנמצאו כמו שתראה לפניך מבואר הכל בס"ד: