מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדה ג:ג:ג

שפיר שנתקלקלה צורתו וכו'. פלוגתא דר"י ודר"ל התם בפרקין דף כ"ז ע"ב וכן פליגי במת שנשרף ואין שלדו קיימת וכן צריך לגרוס הכא מת שנשרף וכו'. מיהו משמע מהתם לפי' הראשון של התוס' דבמת פליגי אליבא דרבנן דתנן בפ"ב דאהלות אפר שרופין ר"א שיעורו ברובע וחכמים מטהרין ולר"ל לאו דוקא בשאינו שלם מטהרין רבנן כדמשמע דאיירי פלוגתייהו בחסר דהא שיעורו ברובע קאמר ר"א אלא דס"ל להודיעך כחך דר"א קתני הכא אבל לרבנן אפי' במת שלם ואין שלדו קיימת מטהרין הן ובשלדו קיימת מטמאין והיינו דר' יצחק מגדלאה דהתם דבשלדו קיימת טמא ובאין שלדו קיימת טהור לפי דיוקיה דר"ל והיינו דקמותיב הכא דס"ל לר"ל דין המת ודין השפיר שוין הן דכמו במת שאין שלדו קיימת טהור משום דנתבלבל צורתו כך בשפיר שנתבלבל צורתו אינו ולד וקא"ל רבי יוחנן מנא לך למימר הכי אליבא דרבנן דילמא הא דרבנן מטהרין אפי' במת שלם ואפי' שלדו קיימת היה בדין שיהא טהור דבר תורה ורבנן הוא דאמרו מפני כבודו של מת והיינו דוקא בשלדו קיימת והשתא לרבנן לאו משום בלבול צורה הוא דמטהרי דהא אפי' בשלם ס"ל דטהור אלא דטעמייהו דכיון שנשרף לאו שם מת עליו ושאני גבי שפיר דשם ולד עליו. ולפי פי' זה היינו יכולין להשות סוגיא דהכא לסוגיא דהתם בענין פלוגתייהו דמת והא דקאמר ר' יוחנן התם אדרבה דוק מינא להאי גיסא וכו' דאף אין שלדו קיימת טמא היינו לר' יצחק מגדלאה דאיהו ס"ל כר"א דאהלות אבל אנא אמינא לך כרבנן וממת אין ראיה דהתם אפי' בשלדו קיימת מדרבנן בעלמא הוא דטמא והויא כדהכא. מיהו למאי דמסיק שם ר' יוחנן דאמר כמאן כר"א משמע דקים להו דר' יוחנן ס"ל כר' יצחק מגדלאה לקושטא דמילתא וכפי דיוקיה דאפי' באין שלדו קיימת טמא ובשיטת ר"א והיינו דסיימו התוס' שם דהירושלמי חולק על הגמרא שלנו בענין פירושא דמילתיה דר' יוחנן והרמב"ם ז"ל פסק בפ"ג מהל' ט"מ כר"ל בהא משום דמילתיה אזלא אליבא דרבנן דאהלות דלא מטהרי אלא בשאין שלדו קיימת ומטעמא דנתבלבלה צורתו והא דפליגי בחסר להודיעך כחו דר"א כדלעיל אליבא דר"ל ובשלדו קיימת טמא אף מד"ת כדכתב שם שהוא כמת שלם והשתא שפיר שנתבלבלה צורתו ג"כ טהור כדסיים שם בהל' ט' וה"ה הכא דאינו ולד: