מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ז:ב:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Nazir 7:2:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nazir 7:2:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא מן הנבלה למד ומן הנבלה כו'. כדדריש בספרי פרשה חקת בפסוק וכל אשר יגע על פני השדה מנין שהמת מטמא בהיסט אמרת ק"ו ומה נבלה הקלה הרי היא מטמא' בהיסט מת החמור דין הוא שיטמא בהיסט. ומביא הרמב"ם להאי דרשא בריש הלכות ט"מ וכן דריש התם לכל טומאות הפורשות מן המת מק"ו מנבלה. ומשמע מהכא דפשיטא ליה להש"ס דאין נצל לבהמה דהא פריך אי מה הנבלה אם נסרחת טהורה והיינו כמ"ד בבכורות דף כ"ג טומאה חמורה בנבלה לטמא אדם עד לגר דבעינן שתהא ראויה לגר דכתיב לגר אשר בשעריך וגו' אבל בבבלי פרקין בעיא דלא איפשיטא היא ולמ"ד טומאה חמורה עד לכלב אם היתה מתחלתה ראויה לגר כדקי"ל כוותיה ומיבעיא ליה דאיכא למימר דאע"ג דראויה לכלב אין נצל כבשר ועפרא בעלמא הויא ואינו מטמא:
אפילו נגע בקבר אדם הראשון. כדר"ל בבבלי דף נ"ד או בקבר זה קבר שלפני הדיבו' דאע"ג דקברי עכו"ם אין מטמאין באהל לר"ש ופסק הרמב"ם כוותיה בפ"א מט"מ במגע ובמשא מיהת מטמאין וזהו כפי' המפרש שם ולדעת הריב"א בתוס' שם דקבר אדם הראשון מטמא אפילו באהל משום דקרוי אדם. והנא משמע דוקא נגע קאמר: