מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה ד:א:יג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Megillah 4:1:13 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Megillah 4:1:13) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה וכו'. הכא קאמר שעזרא התקין לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה. ובבבלי פרק מרובה דף פ"ב גבי עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני וחמישי וכו' פריך על הא דקאמר עזרא תיקן בשני ובחמישי והא מעיקרא הוה מיתקנא וכוי' כדדריש וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואין מים אלא תורה וכו' ועמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין בשבת ובשני ובחמישי כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה ומפרק מעיקרא תיקנו חד גברא ותלתא פסוקי א"נ תלתא גברי ותלתא פסוקי אתא עזרא ותקן תלתא גברא ועשרה פסוקי כנגד עשרה בטלנין. ובמנחה בשבת הוא דעזרא תיקן ולא הוה מעיקרא וכ"כ הרמב"ם בריש פרק י"ב מהלכות תפלה והבאתי בפנים במתני' ובענין חשבון עשרה תקנות קא חשיב התם לתקנת קריאה במנחה ולקריאת ב' וה' בתרתי ולא קחשיב להא דקאמר הכא שיהו הנשים מדברות וכו' דלבתר הכי הוא דאמרו לה והכא קחשיב להני קריאות בחדא:
אתא ר' אחא ואמר טעמא ואפי' הגיע זמנה לטבול בסוף וכו'. הכא מסיק דאפילו ג' ימים יכולה להרחיק בין חפיפה לטבילה היכא דלא אפשר כדקאמר בהדיא קודם לטהרתה שלשה ימים וכו' כדי לשבת ולשני ימים טובים של גליות. ומשום דב' ימים של ר"ה לא משכחת להו סמוך לשבת לפי הקביעות. וא"כ חופפת בע"ש וטובלת למוצאי י"ט השני. והכי הוה משמע מדברי התוס' בנדה דף סח ד"ה והא דאפשר וכו' שכתבו והא דלא אפשר לחוף במוצאי שבת ליל טבילתה כגון שהוא י"ט חופפת מערב שבת אע"פ שטובלת למוצאי שבת או ליל שני בשבת והם שני ימים טובים אחר השבת. ומדכתבו והם שני ימים טובים אחר השבת משמע דליל שני דקאמרי היינו ליל מוצאי י"ט שני ולא ליל של שני דאי הכי מאי האי דכתבו והם שני י"ט. והב"י סי' קצ"ט הביא דברי הרא"ש שכתב בשם שאלתות דרב אחאי בפרשה אחרי מות שפירש הא דאפשר לחוף בלילה כגון בימות החול לא תחוף אלא בלילה היכא דלא אפשר לחוף בלילה כגון שחל ליל טבילתה בשבת או בי"ט אז חופפת ביום רביעי ואפילו חל י"ט חמישי וששי וחל ליל טבילתה בשבת חופפת ביום רביעי ולא תתבטל מעונתה וכן כתוב בש"ע שם. וא"כ בין חפיפה לטבילה הרחק שני ימים ביניהם. וכן ראיתי בשאלתות שם ומסיים משום דטבילה בזמנה מצוה. ולפי מאי דמסיק הכא היכא דלא אפשר אפילו בהרחק שלשה ימים בין חפיפה לליל טבילה נמי שרי וכדמשמע ג"כ קצת מדברי התוס' כדלעיל ונהי דמהתוס' אין ראיה כל כך די"ל דהא דכתבו או ליל שני בשבת והם שני י"ט היינו משום דבליל שני א"א להיות חופפת משום י"ט הלכך סומכת על החפיפה שמערב שבת ולעולם ליכא אלא שני ימים בין חפיפה לטבילה מ"מ מהכא ראיה גדולה היא דמסיק בהדיא דאף הרחק שלשה ימים שרי היכא דלא אפשר ומהתימא שלא הזכירו הפוסקים כלל להירושלמי הזה: