מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה א:ה:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Megillah 1:5:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Megillah 1:5:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי מגילה · free full Hebrew text
Open in the reader →אותה השנה היתה מעוברת וכו'. כלומר והלכך מסתברא כמ"ד באדר הסמוך לניסן הוא שקורין את המגילה ובלאו האי טעמא כדי לסמוך גאולה לגאולה דכמו שהיה הנס באדר השני שהרי אותו הרשע הפיל הגורל על אדר השני כדדריש מחודש לחודש ובו נעשה הנס ובאותו החודש בעצמו צריך להזכיר הנס בשנה מעוברת:
שני כבשי עצרת ביניהון. כמה וכמה שיבושים ראיתי ושמעתי בזה מהאנשים אשר פיהם יפצה הבל ורעיון רוח. ופשוט הוא כמה שהסברתי בפנים דאדר דקאמר משום דלעולם אין מעברין אלא לאדר ודוגמא זו מאליו נלמד שנוהגת בכל החדשים שנולד לענין עברה שנתו וא"כ גם לסיון כן וכדפרישית ודנקט שני כבשי עצרת משום דלא מצינו לשני קרבנות הבאין כאחד ומעכבין זה את זה כ"א בשני כבשי עצרת בלבד וא"כ הנ"מ היא ג"כ לענין השני היכא דאין לו אחר לזווגו כדי להקריבן בעצרת ונמצא דנפסל ג"כ לקרבן אחר שלא הוקדש אלא לעצרת ולשלמי צבור ואי אפשר להקריבו לא לעולה ולא לשום קרבן אחר דאין משנין מקדושה לקדושה כדתנן בפרק ז' דתמורה ולרבותא היא דקאמר הכי אבל באמת הנ"מ בעצמה הוא הדין לכל כבשים בני שנה וכן לענין בכור כדאמרינן בערכין דף ל"א ע"ב נולדו לו שני טלאים וכו' את נחיתת לעיבורא וכו' ומשמע משם דהמסקנא אדר הראשון היא תוספת וע"ש:
לעולם אדר סמוך לניסן חסר. משמע דלכתחלה קאמר והא דקאמר ריב"ל לעולם שני חדשים מעוברים פליגא והאי דעת אחרת היא וכמבואר בבבלי פ"ק דר"ה דף יט ע"ב והתם מסיק לה בתיובתא וכתבו התוס' שם ואעפ"כ אין נוהגין כן דשמא בימיהן שהיו מקדשין על פי הראייה מסקינן דזמנין מלא זמנין חסר אבל לדידן טוב למלאות הראשון דהיא חודש העיבור שנתוסף על השנה וכו' ובירושלמי פ"ק דמגילה איכא פלוגתא וכו' ובסוף דחו לה דקסבר חצי שלשים חצי ירח. וא"כ מסקנא דהכא כהאי דמסיק התם בתיובתא אלא דלדידן אין נוהגין כן: