עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים ט:ב:ה

Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 9:2:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text

Open in the reader →

רב אמר אסור והלכה כדברי האוסר. וכ"פ הרמב"ם שם בפ"י בהלכ"ב וטעמא דכולא מתני' מפני שמחמם בה ידיו דאע"ג דקאמר לקמן גבי מטפחות הספג דאיכא נמי טעמא אחרינא פעמים שהוא רואה את רבו וכו' משמע דלא תפסו לעיקר להאי טעמא כדקאמר מה הוה ליה מימר וכו' ועוד דהא מסיק דדוקא במתכוין לשם מלבוש אבל בלא"ה אין חוששין וא"כ טעמא דמחמם בה את ידיו הוא העיקר דלעולם אסור הוא מהאי טעמא. יהיבו ליה לר' אבונא ביעתא במפה דאית ביה כלאים והוא לא מקבל וכו'. וכן כתב הרמב"ם שם בהל' י"ז ומה שהשיג הראב"ד בזה מההיא דפשיטי וביזרני דסוף פ"ק דיו"ט דקאמר רב אשי אחד זה ואחד זה אין בהן משום כלאים לפי שאין דרך חימום בכך כדכתב הרמב"ם בזה שם בהלכה י"ט וסובר הראב"ד דמהאי דר' אבונא דהכא אין ראיה דשמא מחמיר על עצמו היה אבל דעת הרמב"ם הוא דמדינא הוא דאסור דנהי דודאי מה שתופס בתוך ידו אין דרך חימום בכך זהו אם היה כאן הטעם מפני חימום שרוצה לחמם ידיו כעין דהתם אבל שאני הכא דדרך הגנה והצלה הוא שתופס ביצה החמה במפה שלא תכוה ידו בהביצה וזה ודאי נהנה מכלאים הוא ודמיא ממש למוכרי כסות אם מתכוונין בחמה מפני החמה דאסור: